משלים - שימוש במשל ללא הוכחת הקשר לנמשל

קוד: משלים

יש אנשים שאוהבים להשתמש במשלים כדי "להוכיח" את הטענות שלהם. השימוש במשלים כשלעצמו הוא בסדר גמור - הבעיה היא, שלפעמים אנשים מגזימים ולומדים מהמשל הרבה מעבר למה שאפשר ללמוד ממנו, מבלי שהם טורחים להוכיח את הקשר בין המשל לבין הנמשל.

לדוגמה:

1.

טענה: אדם שמפליג בספינה, ועושה חור בתחתית התא הפרטי שלו - עלול להטביע את כל הספינה. הוא לא יכול להגיד "מה אכפת לכם - אני עושה חור רק בתא שלי"... באותו אופן, אדם שמחלל שבת בביתו פוגע בכל המדינה, ולכן זה מוצדק לאסור על אנשים לחלל שבת בביתם.

תשובה: מי אמר שחילול שבת פוגע בכל המדינה? לא הוכחת את זה, רק הבאת דוגמה למקרה אחר שבו אדם אחד פוגע באנשים אחרים. באותו אופן אפשר להגיד, שאדם ש שומר שבת בביתו הוא כמו אדם שעושה חור בתא שלו בספינה, ולכן זה מוצדק לאסור על אנשים לשמור שבת בביתם.

למרות זאת, המשל הזה הוא לא חסר-ערך: המשל הזה משמש להפריך טענה מקובלת נגד כפיה דתית - "מה אכפת לך מה אני עושה בביתי הפרטי?! זה הבית שלי ואני אעשה בו מה שאני רוצה!". המשל מביא מקרה מסויים, שבו אדם עושה מעשה ברשות-הפרט שלו וזה פוגע בכלל. מכאן, שהטיעון "מה אכפת לך מה אני עושה בביתי הפרטי?!" אינו טיעון תקף נגד כפיה דתית. יש עוד הרבה טיעונים אחרים שאפשר להביא נגד כפיה דתית, ומי שרוצה להוכיח שכפיה דתית היא דבר חיובי - צריך לדחות את כולם , לא רק אחד מהם:

2.

טענה: כמו ששומעים בקול הרופא, כך צריך לשמוע בקול הרב .

משלים מסוג זה לא מקדמים את הדיון, אלא רק מכפילים אותו: במקום לדון בנושא המקורי, יש לדון בשני נושאים שונים: האם המשל נכון כשלעצמו, והאם המשל מתאים לנמשל. לכן, עדיף לא להביא משלים כאלה, אלא לדבר ישר לעניין.

תגובות