חקלאות לייצוא - האם זה משתלם?

קוד: חקלאות לייצוא

אראל סגל : התווכחתי פעם ברשת עם אמריקאי פרו-פלשתיני, בקשר למצב הבטחוני, ובין שאר הטענות שלו - הוא טען שהחקלאות הישראלית היא ענף מפסיד, היא עולה למשק בסך-הכל יותר ממה שהיא תורמת, היא גורמת נזק לסביבה (בגלל הניצול המוגזם של המים), וישראל ממשיכה לסבסד את החקלאות רק לצורך תעמולה (כדי ש"תפוזי יפו" יימכרו בחנויות ברחבי העולם). לטענתו, ישראל צריכה לחזור לחקלאות בסגנון הערבי המקורי - חקלאות שמסתמכת על מי גשמים ולא על השקיה. מה דעתך על הטענות שלו ?

נעמה גוזלן : הפרו-פלשתיני צודק. ישראל נותנת לחקלאות משאב שעולה לה ביוקר .

מעבר לזאת, שטחים חקלאיים מאבדים את ייעודם המקורי אבל מכסות המים נשארו כפי שהיו. הייתה אף כתבה ב"הארץ" ש-מים שהיו מיועדים לחקלאות זורמים אל בריכות הרחצה.

עניין התעמולה "תפוזי יפו", אינו נכון לדעתי. הבעיה היא פוליטית. יש חקלאים, קיים יו"ר תנועת המושבים שדוחק פוליטית לכיוונים הכספיים ולא החקלאיים . על כל הפסד בעקבות נזקי אקלים מקבל החקלאי הון ממשרד החקלאות - פיצוי. מלבד זאת, שר החקלאות בדר"כ חייב את מינויו לבוחשים בקלחת מטעם הקיבוצים והמושבים כך שהכל מתחיל וניגמר בכסף .

בעניין מי גשמים - זה לא ילך. אין מספיק גשמים בארץ. קק"ל לדוגמא הקימה בנגב

קבוצות של נטיעות והכשירה את הקרקע באיזור הנטיעות כך שיצטברו מי גשמים ולא

יהיה צורך להשקות את עצי הנוי בצידי הכבישים . כבר היום - ביוני, אין זכר למים בקרבת העצים הללו. הכל מתאדה .

מבחינה הסטורית, ארץ ישראל סבלה מיובש. גם אברהם אבינו ירד למצרים לשבור שבר .. מהיכרותי הקצרה עם עולם הארכיאולוגיה, לא זכור לי שאי פעם נמצא שריד של מערכות

מים מפותחות להשקיה בא"י, כפי למשל שנמצאו (אם אני לא טועה) במקסיקו . אם נוצלו מי הגשמים להשקיה הרי זה היה לתקופות קצרות בלבד ועבור גידולים שאינם צורכים תנאים מיוחדים כגון: חיטה ושעורה . שאר "פירות הארץ" : כגון עצי תאנה ותמר היו זקוקים לנווה מדבר .

דרך אגב, ראיתי כי הבדואים מגדלים חיטה ללא מערכת השקיה . נכון שלא מדובר בחקלאות מפותחת. אבל גם זו חקלאות .

החקלאות בארץ חייבת להסתמך על מיחזור מים. אין דרך אחרת. או יותר נכון על מיחזור מים תוך פיתוח גידולים שאינם צורכים הרבה מים . הבעיה היא - השקעה כספית ותשתית . ידוע לי כי עובדים על פיתוח זנים שונים של פירות ממשפחת צמחי הקקטוס, יש אפילו

תוצאות. רק מחכים למשקיע .


אראל: נושא החקלאות מזכיר לי את הויכוח בעניין שנת השמיטה . אחד הטיעונים של תומכי "היתר המכירה" היה, שאם לא נעבוד את הקרקע בשנת השמיטה - נאבד שווקים בחו"ל. אבל אם החקלאות היא ממילא לא רווחית - אולי בכלל לא צריך שווקים בחו"ל ?

אסור לבטל לגמרי את החקלאות, כי אז עלולים להגיע למצב שהעולם מטיל עלינו חרם כלכלי ואין לנו מה לאכול. אבל אולי צריך להשקיע פחות משאבים בחקלאות לייצוא .

ממילא, כדי שיהיה יתרון תחרותי בתחום החקלאות, צריך שטח גדול (כך שיהיה אפשר לייצר יותר אוכל בפחות השקעה), ולנו אין שטח גדול .

השאלה היא, איך לתכנן את הסובסידיות והסיוע לחקלאים כך שייצרו רק לצריכה מקומית ולא לייצוא .

נעמה:

מה שרווחי, הוא בעיקר יצוא ידע חקלאי לחו"ל. ישראל רכשה הרבה ידע וניסיון

בייחוד בתחומים של שיבוח ירקות חסכון במים ומערכות השקיה חכמות .

אתה לא יכול להגביל יצוא של תוצרת חקלאית כמו שאתה לא יכול להגביל ייצוא של מים

מינרלים. אתה יכול להגביל את היבוא אבל יש בעיה רצינית מבחינה חוקתית של יצוא

תוצרת מכל סוג מהארץ .

הבעיה כאמור בארץ אינה בעיה של שטח חקלאי, אלא בעיה של מים להשקיה. את

הסובסידיות הניתנות לחקלאים כאמור, קשה להגביל ויש פוליטיקאים ועסקנים

שמרוויחים מכך שהסובסידיות לחקלאים אינם מנותבים רק לגידולים לצריכה מקומית .

לגבי חרם כלכלי - גם בתקופות של מצור - אף אחד עדיין לא מת מרעב .

עוד משהו לגבי מניעת ייצוא - קח לדוגמא גידול ענבי יין. האם תגביל יצוא יין? או

עגבניה - שנחשבת לצרכנית מים - האם תגביל ייצוא קופסאות שימורים? וכך הלאה .

הבעייתיות היא לא במשקים שעובדים. הבעיה במשקים שיש להם רק חזות של משק ומקבלים

קצבאות מים ענקיות המופנות לצרכים אחרים .

ניסו כבר לעשות לזה סוף. אבל שוב, סביון, כפר שמריהו, יושבים על אדמות חקלאיות .

בעלי המאה הינם גם בעלי הדיעה וידם בפוליטיקה. וכך הכל מתגלגל. מילוי בריכות

תמורת מימון בחירות (אם אפשר לכנות זאת כך).

השווקים בחו"ל, כן שווים משהו - הכנסת מטבע זר ואפשרות של ישראל להיות חלק

מעולם החקלאות, להשתתף בתערוכות בין לאומיות ואף לארח אותן. אתה לא יכול למכור

ידע, אם אתה לא מוכיח ראשית כל שהידע יעיל ופועל אצלך בבית .

התוצרת החקלאית מוכיחה זאת .

שנת שמיטה - גם אצל הדתיים זה לא , איך להגדיר את זה - מוחלט . בשמיטה הקודמת, בגלל המצב הבטחוני, ישנם רבנים שפסקו שעדיף לאכול מפירות הארץ רק כדי לא לפרנס את הפלסטינאים שמתוצרתם קונים היהודים .

מעבר לזאת, עצי פרי נותנים מפריים גם ללא השקיה וללא טיפול חקלאי במטעים .

הפירות מכוערים, קטנים יותר ואם לא קוטפים אותם - נרקבים על העצים . מה עושים הדתיים שכואב להם הלב על עצי הפרי? מניחים שלט ורושמים כי הפירות הפקר. באים היהודים, שאינם שומרי המצוות, קוטפים להנאתם ולא פעם אף מוכרים לחבריהם שאינם זקוקים ל"השגחה" או... רוקחים ריבות לחבר'ה .


אראל:

בקשר לייצוא של ידע חקלאי - אני לא כל כך מבין בתחום הזה, אבל נראה לי שבימינו לא צריך לייצא כדי להוכיח שהידע החקלאי פועל, אפשר פשוט לצלם או להביא נתונים מספריים, לא ?

בקשר לחרם כלכלי - גם בזה אני לא מבין, אני רק זוכר שראיתי פעם בטלביזיה אזרחים עיראקים גוועים ברעב בגלל שארה"ב הטילה עליהם חרם כלכלי .

בשנת השמיטה אסור לגדל פירות בארץ ישראל, אבל מותר לאכול מפירות שגדלו מאליהם. זו אפילו מצוה (" והיתה שבת הארץ לכם לאכלה "). וזה לא קשור דווקא למצב הבטחוני .

אני עצמי אכלתי בשנה האחרונה הרבה פירות "הפקר" כאלה, והם דווקא היו גדולים ועסיסיים יותר מאשר בשנים רגילות .

דתיים כותבים שהפירות הם "הפקר", לא בגלל שכואב להם הלב על הפירות, אלא בגלל שאחת המצוות בשנת השמיטה היא להפקיר את השדות ואת הפירות - שכולם יוכלו לאכול מהם באופן שוויוני (" ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חיית השדה "). גם לבעלי השדה המקוריים מותר, כמובן, לאכול מהפירות, אבל אסור להם לקחת בעלות על הפירות; אסור להם למכור אותם למטרת רווח. אסור גם להוציא אותם מארץ ישראל .

וכאן נכנס עניין הלקוחות בחו"ל: אם כולם ישמרו שמיטה, בשנת השמיטה לא יהיה ייצוא חקלאי, ואז חלק מהלקוחות בחו"ל לא ירצו לקנות מאיתנו תוצרת גם בשאר השנים. תוצאה ישירה של זה תהיה שהחקלאים בעצמם ישתדלו לייצר רק לצריכה מקומית - לא יהיה צורך בהגבלה מלמעלה .

נעמה:

אם אתה לא משתמש בידע החקלאי שלך ....

למה שאני אקנה אותו ממך?

נעמה: החוקים לגבי אביונים, לא נכונים לגבי הזמן הזה אלא לגבי ימים עברו.

גם מעשר (כהנים), מעדיפים לזרוק ולא לתת לאביונים. נכון שבמשנה, ובתלמוד יש פסיקות בעניין וגם הרמב"ם עסק בזה בימי הביניים. אך ישנן הלכות שונות היום התואמות את הזמן

והמקום. מה לעשות, אך כבר לא דואגים לאלמנה לגר וליתום כמצוות הקב"ה . ואנשים, גם שומרי המצוות מקפידים לעשות את הטוב בעיני ה' אך לא את הטוב שבין אדם לחברו.

ראיתי כמויות עצומות של פרי נרקבות על העצים מבלי שיידעו את העולים מברית המועצות הרעבים מעבר לכביש שהם יכולים לבוא ולקטוף .

ראיתי כמויות של כבד עוף נזרקות לפח (נכון שזה לא בדיוק קשור אבל...) כי לא

יהודי הכשיר אותן אלא ערבי. אז במקום לתת לעניי העיר פשוט שופכים על זה נפט .

כדי שאי אפשר יהיה גם להרים מהפח .

בקשר לחקלאות, ייצוא ידע חקלאי כאמור שווה הרבה כסף. יש פורומים בין לאומיים

בכל נושא כמעט. אם ישראל תפסיק לייצא תוצרת חקלאי וידע חקלאי היא תעוף מהפורום וגם נושאים חדשים להשוואה וידע חדש מבחוץ היא לא תרכוש . אל תשכח ישראל לא נמצאת בבועה .

ואני לא מבינה מה הלחץ שלך מחרם כלכלי .

זה לא יקרה כל-כך מהר .

אם בכלל .

גם האיומים והכוונות - ממש לא רציניות .


אראל:

אני כן משתמש בידע שלי - אצלי בבית. וכל אחד יכול לבקר כאן ולראות את התוצאות, או לקבל מאיתנו קלטת וידיאו פרסומית, או אפילו לקבל דוגמאות מהפירות אם הוא רוצה (אני לא אומר שצריך לבטל לחלוטין את הייצוא לחו"ל, אלא רק שלא צריך לדאוג אם נפסיד שווקים. מי שירצה לקנות ידע בוודאי יוכל לקבל דוגמאות).

המעשר דווקא כן ניתן לעניים - זה מה שנקרא "מעשר כספים". מה שזורקים הוא "תרומה גדולה" ו"תרומת מעשר", שמגיעים בימינו בערך לאחוז אחד מהפירות.

יש הרבה חוקים בתורה שנועדו לעזור לעניים, אבל עזרה לעניים זה לא הכל - יש גם קרבנות שצריך להקריב לה' בלי קשר לעניים, וכיום אנחנו מקיימים את זה ע"י הפרשת התרומה הזאת. העניים מקבלים לפחות פי 10 יותר מהסכום שמוקרב כ"קרבן" (למעשה זה הרבה יותר, כי התרומה מופרשת רק מפירות, והמעשר מופרש מכל המשכורת החודשית).

בסך-הכל העניים היום מקבלים יותר מאשר בימי התנ"ך :

מה שכתבת על העולים מברה"מ הוא מאד עצוב - הרי בדיוק בשביל אנשים כאלה (בין השאר) ניתנה מצוות השמיטה. אני עד עכשיו חשבתי, שרוב השדות נמצאים במקומות מרוחקים ממקומות-יישוב, כך שממילא עניים לא מגיעים אליהם, ולכן לא מספרים להם על זה. אבל אם - כמו שאת אומרת - יש שדות גדולים וקרובים למקומות יישוב - מצוה לספר על זה לעניים כדי שיוכלו לקחת, ואם תכתבי לי על מקומות כאלה לפני השמיטה הבאה - אני מתנדב לבוא בעצמי ולספר את זה לכל העניים באזור .

בקשר לבשר, אני לא מכיר את הסיפור, אבל בכל אופן - אם הבשר לא כשר אז אסור ליהודים לאכול אותו אפילו אם הם עניים, אבל מותר למכור אותו לגויים ואת הכסף לחלק לעניים. חבל שלא עשו את זה .

נעמה: על מה אתה מדבר? אתה חקלאי? כי בשאלתי , מצטערת, לא התכוונתי אלייך אישית, אלא באופן כללי בהחלט . ובדיוק על זה דיברתי. מדינה שמשווקת ידע חקלאי ומכניסה בעזרתו מטבע חוץ, צריכה להוכיח שזה עובד גם בבית .

השדות / מטעים שאני מדברת עליהם נמצאים במועצה האיזורית באר טוביה .

מלבד זאת, הבשר היה מאוד כשר, הוכשר כדין, רק שלמישהו היה חשק להראות סמכות .


אראל: אני לא חקלאי, כשאמרתי "אצלי בבית" התכוונתי "בארץ ישראל", כלומר חקלאים ישראליים יכולים להוכיח את הידע שלהם על-ידי גידולים שהם מגדלים בארץ, לא חייבים דווקא לייצא (אם כי כמו שאמרתי אין שום רע בייצוא, כל עוד לא מייצאים פירות שגדלו בשנת השמיטה).

אני אזכור את באר טוביה לקראת שנת השמיטה הבאה.

רדיפת-כבוד ושררה היא באמת בעיה, בלי שום קשר לעניים או לכשרות ...

נעמה: לפי התשובה - רואים שאתה ימני בדיעותייך .

אראל: איך רואים? האם רק ימנים חושבים שארץ ישראל היא הבית שלהם ?...

נעמה: לא, לא. רק ימנים קוראים למדינת ישראל - ארץ ישראל . הכל עניין של מינוחים וסמנטיקה .

רוברט גולדברג (62.90.136.3) ב13:10:24  22.10.2002: " נעמה גוזלן צודקת! "

תגובות