הצעות לשינוי חוקי הרווחה בקשר להוצאת ילדים מביתם

מאת: יעל ואראל

אל: עובדים סוציאליים

קוד: הצעות ילדים

[ההצעות נשלחו בטבת ה'תשס"ב, ל חברי הסגל של ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה , וכן ל113 חברי הכנסת שהשתתפו ב מחקר חברי הכנסת ],

הפרשה העצובה של מוטי פ' היא רק דוגמא מייצגת להמחשת תיפקודו הלקוי והמוטעה מיסודו של השירות הסוציאלי בארצנו. יש כאן כמה בעיות:

  1. במקום לטפל באדם שזקוק לסיוע, מטפלים בילדים שלו, מתוך רצון להבטיח את העיקרון המקודש - הדאגה לקטין חסר הישע. אבל הליכה עיוורת בכיוון אחד, לפי מתכון ונהלים קבועים מראש, יכולה להזיק בסופו של דבר גם לילדים, ואת ההורים להכניס ליאוש שרק יחמיר את מצבם. מהסיפור של משפחת פיזמונים, רואים שהאדם הזקוק לטיפול ותמיכה הוא האם, אבל לא היא מקבלת טיפול, אלא הילדים שלה. במקום לקחת את הילדים מהבית – היו יכולים לקחת את האם לטיפול עד שתבריא, ולהשאיר את הילדים עם אביהם.
  2. לא מאפשרים לקרובי משפחתם של הילדים לטפל בהם, אלא מרחיקים אותם מייד מהבית, בלי שום מצבי ביניים. הילדים נלקחו מהבית למרות שהאב יכל לגדל אותם בכוחות עצמו, ולו אין שום בעיה חיצונית שיכולה לערער את כשירותו לכך. גם אם חושבים שלאב יש קשיים לטפל לבד בילדים (למרות שעכשיו הרבה יותר קשה לו שהוא ישן ברחובות ירושלים, כאות מחאה על העוול שהרשויות עשו לו), היה אפשר לתת את הכסף שמשלמים למשפחות האומנות לאדם שיעזור לו בניקיון ובבישול. הרי האב לא מסוכן לילדים. אם לא רוצים שהאב יטפל בילדים – אפשר לתת את הילדים לסבא וסבתא, או לדודים, או אפילו למשפחה אומנת אבל שתהיה קרובה למקום מגוריהם של ההורים, כך שההורים יוכלו לראות את ילדיהם יותר בקלות. יכול להיות שאם יפעלו יותר בעדינות יהיה סיכוי טוב יותר לשקם את המשפחה. צריך להבהיר להורים שהניתוק מהילדים הוא זמני בלבד, ולא לאיים עליהם בכך שיקחו את הילדים לאימוץ (דבר שמביא לניתוק מוחלט).
  3. הפתרונות של שירותי הרווחה לפעמים גורמים יותר נזק מאשר תועלת. שירותי הרווחה עושים לעצמם חיים קלים – במקום להתאמץ ולחשוב מהו הפתרון הטוב ביותר עבור המשפחה, הם חושבים מהו הפתרון שיעזור להם לכסות על עצמם בצורה הטובה ביותר. אטימות הלב של שירותי הרווחה מהצורך של האב להיות בקשר רציף עם ילדיו, גרמו לו להחרפת מצבו הבריאותי (התקף-לב), וגם גרמו נזק לילדים בכך שלא אפשרו להם להיפגש ביניהם. לסיכום, התרומה של שירותי הרווחה הביאה לצער בלתי נסבל להורים ולילדים, כמעט בלתי אנושי. שירותי הרווחה אומנם חוששים שהילדים יגדלו בבית שבו האם בדיכאון ולכן יפגעו מכך נפשית, אבל כל עוד אין הוכחה שפגעו בילדים או שהם בסכנה ממשית, זו לא סיבה מספיק מוצדקת לפרק את המשפחה, דבר שבטוח יגרום נזק עצום לכולם. המצב היחיד שבו יש הצדקה להרחיק את הילדים מההורים הוא כאשר ההורים מתעללים בפועל בילדים, וגורמים להם נזק ממשי. אבל גם במצב כזה, צריך לבדוק את האפשרות של נתינת הילדים לאחד מקרובי המשפחה, ולא למהר לנתק אותם מהבית כמו שעושים היום.
  4. כל ההחלטות בנוגע לעתיד הילד מתקבלות על-ידי מעט מאד אנשים: עובד סוציאלי, פסיכולוג ושופט. השופט בדרך-כלל מקשיב רק לפסיכולוג ולעובד הסוציאלי, ופוסל מראש את דעתו של ההורה. גם עורך-הדין, שניתן לאדם מטעם המדינה, לא באמת מייצג אותו, אלא מנסה לשכנע אותו לקבל את הדין ולהשלים עם ניתוקו מהילדים (כמובן, בעיה זו קיימת רק עבור הורים עניים, שאין להם כסף לשכור עורך-דין פרטי...). האנשים שאמורים לקבוע את גורל הילד בכלל לא מכירים מקרוב את המשפחה, והם פועלים על-פי שבלונות קבועות. טעות של הגורמים האלה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למשפחה. כדי למנוע את הנזקים האלה, כדאי להקים ועדה מורחבת יותר שתחליט מה לעשות עם הילד. הועדה צריכה להיות מורכבת לא רק מעובדים סוציאליים, אלא גם מנציגי המשפחה המורחבת ומנציגי הקהילה שהמשפחה משתייכת אליה. כך יש סיכוי שההחלטה שתתקבל תהיה אנושית ומתחשבת יותר.

לסיכום, אנו רוצים לפעול לשינוי חוקי הרווחה בישראל, על-פי המסקנות הנ"ל:

  1. אם אחד ההורים חולה – לקחת אותו לטיפול עד שיבריא, להשאיר את הילדים בבית, ולתת להורה השני עזרה בגידול הילדים בביתם.
  2. אם שני ההורים חולים – לתת את הילדים לקרובי משפחה, או למשפחה אומנת קרובה לבית ההורים.
  3. לשקול מחדש את רעיון האימוץ הפתוח , המקובל במדינות המתקדמות בעולם.
  4. גם אם ההורים מתעללים בילדיהם ומסכנים אותם – יש לנסות לתת את הילדים לקרובי משפחה לפני שמנתקים אותם לגמרי.
  5. יש לשתף את נציגי המשפחה המורחבת והקהילה בהחלטה לגבי עתיד הילדים.
  6. יש לאפשר להורים לבחור עורך דין מטעמם, כאשר המדינה תשלם את שכרו (עד תקרה מסויימת שתיקבע בחוק).

לפרטים נוספים:

יעל [כתובת]

תגובות ישנות

אריאנה ארבייייב (82.166.121.161) ב20:19:35  26.03.2004: " אני בשוק איך אפשר להשאיר ילדים שמיתעללים בהם בביתם לפי דעתי יש להוציא אותם לאלתר מביתם ולנתק אותם מסביבתם שהרי אים היה איכפת לדודה או לסבתא אז לא היו מגיעים למצב של היתעללות עצוב לי לשמוע שיש כאלה בעד להשאיר ילדים מוכים בסביבתם ".


תגובות