מכתב אל הרב מרדכי אליהו

מאת: אראל

אל:

נכתב ב: 02:50:32  21.02.2007, כתוספת/תגובה ל: שמיטה התשסח - הכנות


ג באדר ה'תשס"ז

לכבוד הרב מרדכי אליהו שליט"א, שלום רב!

כידוע, לכל זרם בעם ישראל יש דרך אחרת להתמודד עם מצוות השמיטה: יש שמקפידים לקנות דווקא "היתר מכירה" על-מנת לעודד את החקלאים היהודיים, יש שמקפידים לקנות דווקא "אוצר בית דין" על-מנת לזכות במצוות אכילת פירות שביעית ועוד, ויש שמקפידים לקנות דווקא "יבול נכרים" על-מנת להימנע מחששות הלכתיים הקשורים לקדושת הפירות.


ברצוני להציע הצעה שעשויה להיות מקובלת על כל הזרמים, ובכך להביא לאחדות בעם ישראל לקראת השמיטה: אני מציע, שכבוד הרב יקרא לכל היהודים, לקנות כבר השנה - בשנה השישית - כמות גדולה של מוצרי מזון מחקלאים יהודיים, ולשמור אותם לשנה השביעית .


הצעה זו משלבת את היתרונות של הדרכים המקובלות בימינו לשמירת השמיטה:

א. קיום של דברי התורה בפרשת "בהר" - "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית וגו' וצויתי את ברכתי לכם, ואכלתם מן התבואה ישן וגו'" - התורה ממליצה לאכול בשנה השביעית מזון ישן שנשמר מהשנה השישית, שהוא כשר למהדרין מן המהדרין, ללא כל ספק וחשש.

ב. הכנה לקבלת הברכה - כידוע, כדי שהברכה תחול, יש להכין כלים, כדברי הנביא אלישע "שאלי לך כלים" וגו'; אין אנו יודעים אם ה' יחליט לתת לנו ברכה אם לאו, אבל אנחנו מצדנו, מתוך אמונה בהתגשמות ברכת ה', צריכים להתכונן לקבל את הברכה - להתכונן כבר עכשיו לאגור מוצרי מזון לשנה הבאה.

ג. עזרה לחקלאים יהודיים - ככל שיקנו יותר מוצרים מחקלאים יהודים בשנה השישית, הרווחים של החקלאים יהיו גדולים יותר, ויהיה להם קל יותר לעמוד בניסיון שמירת השמיטה.

ד. הכנה מחול לקודש - כפי שביום שישי יש להכין אוכל לכבוד שבת, שנאמר "והכינו את אשר יביאו" וגו', וכן "מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת", כך בשנה השישית ראוי להכין אוכל לכבוד שנת השבת.

ה. צמצום הצורך בעבודת אדמה בשנה השביעית - ככל שיהיו יותר יהודים שישמרו אוכל מהשנה השישית, יהיה פחות ביקוש למוצרי מזון בשנה השביעית, יהיה פחות צורך בעבודת אדמה ע"י היתר מכירה, וכן פחות צורך להקל במלאכות דרבנן (המקובלות בשדות של "אוצר בית דין").


הצעה זו לא באה להחליף רעיונות חשובים אחרים, כמו הקמת קרנות סיוע לחקלאים, אלא רק להוסיף עליהן. כמו כן, רעיון זה מתאים גם ליהודים שמתכוונים לקנות פירות וירקות טריים מ"היתר מכירה" או מ"אוצר בית דין" או מ"יבול נכרים" בשנה השביעית; גם להם ראוי להשתדל במידת האפשר להכין כמה שיותר מזון מהשנה השישית לשנה השביעית, כדי למעט בצורך להסתמך על עבודה חקלאית בשנה השביעית.

קריאה של הרב, להתחיל להתכונן לשמיטה על-ידי קניית מזון מחקלאים יהודיים ואגירתו לשנה השביעית, עשויה לאחד את הזרמים בעם ישראל סביב ההכנות למצווה חשובה זו.

בכבוד רב,

  אראל סגל


[נשלח אל:
 * הרב מרדכי אליהו בפקס 086847055@fax.tc לקראת כנס המצוות התלויות בארץ בסביבות ט"ו בשבת ה'תשס"ז;
 * שו"ת מוריה דרך אתר harav;
 * טופס "בקשת ברכה" דרך אתר harav - לא עובד;
 * טופס הפניות באתר harav - לא עובד
]

---

ג באדר ה'תשס"ז

לכבוד הרב יעקב מדן שלום וברכה,


שנת השמיטה מוסיפה גוון מיוחד לפילוג בין הזרמים בעם ישראל - לכל זרם יש דרך משלו להתמודד עם האתגר: יש שמקפידים לקנות דווקא מ"היתר מכירה" על-מנת לעזור לחקלאים היהודיים, יש שמקפידים לקנות דווקא מ"אוצר בית דין" על-מנת לקיים את מצוות אכילת פירות שביעית, ויש שמקפידים לקנות דווקא יבול נכרים על-מנת להימנע מחששות הלכתיים הקשורים לקדושת הפירות.

ברצוני להציע הצעה שעשויה להיות מקובלת על כל הזרמים, ובכך להביא לאחדות בעם ישראל לקראת השמיטה: אני מציע, שכבוד הרב יקרא לכל היהודים, לקנות כבר השנה - בשנה השישית - כמות גדולה של מוצרי מזון מחקלאים יהודיים, ולשמור אותם לשנה השביעית . ישנם מוצרי מזון רבים שאפשר לשמור - דגנים, קטניות, קמח, מיצי פירות, יינות, שמן, פירות יבשים ומשומרים, וריבות; אפשר גם לקנות פירות וירקות טריים ולהכין מהם פירות יבשים, ריבות ושימורים.


הצעה זו משלבת את היתרונות של הדרכים המקובלות בימינו לשמירת השמיטה:

א. קיום של דברי התורה בפרשת "בהר" - "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית וגו' וצויתי את ברכתי לכם, ואכלתם מן התבואה ישן וגו'" - התורה ממליצה לאכול בשנה השביעית מזון ישן שנשמר מהשנה השישית, שהוא כשר לפי כל הדעות והשיטות המקובלות בעם ישראל, ללא כל ספק וחשש. מותר כמובן לאכול גם פירות שצמחו בשנה השביעית (בקדושת שביעית), אולם, ע"פ פסוק זה, התפריט שלנו בשנה השביעית צריך להסתמך בעיקר על יבול שישית, והיבול שצומח בשביעית הוא רק מעין "קינוח".

ב. הכנה לקבלת הברכה " וציוויתי את ברכתי לכם " - כידוע, כדי שהברכה תחול, יש להכין כלים, כדברי הנביא אלישע "שאלי לך כלים" וגו'; אין אנו יודעים אם ה' יחליט לתת לנו ברכה אם לאו, אבל אנחנו מצדנו, מתוך אמונה בהתגשמות ברכת ה', צריכים להתכונן לקבל את הברכה - להתכונן כבר עכשיו לאגור מוצרי מזון לשנה הבאה.

ג. עזרה לחקלאים יהודיים - ככל שיקנו יותר מוצרים מחקלאים יהודים בשנה השישית, הרווחים של החקלאים יהיו גדולים יותר, ויהיה להם קל יותר לעמוד בניסיון שמירת השמיטה.

ד. הכנה מחול לקודש - כפי שביום שישי יש להכין אוכל לכבוד שבת, שנאמר " והכינו את אשר יביאו " וגו', וכן "מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת", כך בשנה השישית ראוי להכין אוכל לכבוד שנת השבת.

ה. צמצום הצורך בעבודת אדמה בשנה השביעית - ככל שיהיו יותר יהודים שישמרו אוכל מהשנה השישית, יהיה פחות ביקוש למוצרי מזון בשנה השביעית, יהיה פחות צורך בעבודת אדמה ע"י היתר מכירה, פחות צורך להקל במלאכות דרבנן (תופעה מקובלת בשדות של "אוצר בית דין"), ופחות צורך ביבול נכרים.


הצעה זו לא באה להחליף רעיונות חשובים אחרים, כמו הקמת קרנות סיוע לחקלאים, אלא רק להוסיף עליהן. כמו כן, רעיון זה מתאים גם ליהודים שמתכוונים לקנות פירות וירקות טריים מ"היתר מכירה" או מ"אוצר בית דין" או מ"יבול נכרים" בשנה השביעית; גם להם ראוי להשתדל במידת האפשר להכין כמה שיותר מזון מהשנה השישית לשנה השביעית, כדי למעט בצורך להסתמך על עבודה חקלאית בשנה השביעית.


בכבוד רב,

  אראל סגל


[נשלח בדואל בתאריך ג אדר ה'תשס"ז]
[נשלח לרב יעקב אריאל דרך שו"ת ישיבת בית אל]

---


תגובות