תגובה ל: תנועת המוסר שנכתבה ב14:05:35 25.01.2005
מתוך צמצום בדעה והשקפה, באו בדורות האחרונים לידי צמצום היהדות בכלל. דמות היהדות בין ההמונים הרחבים, נתמעטה מדור לדור ומושגיה הלכו ונצטמקו. מעלות השלמות והמידות הנפשיות, כאילו נמחקו לגמרי מכלל מצוות התורה. היחסים בין אדם לאדם ובין אדם לעצמו, כמעט יצאו ממסגרת הדת. גם הרבה מהחובות שבין אדם למקום, נשכחו והוזנחו. וכל התורה העמדה על מספר מסוים של מצוות מעשיות ידועות ועבירות מפורסמות. בני אדם המדקדקים במצוות ובכל המנהגים, עם כל חומרותיהם - יכולים להיות קשוחי לב בכל מה שנוגע לבריות, ופגומי נפש, במובן המעלה. ולא עוד, אלא שבתיאור "שומר תורה" - לפי המקובל ההמוני - אין הכוונה כלל ליושר הדעות והמידות, למשא ומתן באמונה, להטבה עם הזולת, לזהירות הלשון וכדומה. לא ייתכן כלל שיפנו בשאלת איסור והיתר - בהלכות דעות, בעניני אהבת רעים, בפגיעת ממון אחרים וכדומה, כמו שפונים בחומרה יתרה של בשר וחלב, דיני צומות, מנהגי תפילה וכדומה. ואף אם מציינים חסידות יתרה, אין מכוונים לעילוי ההשקפות או לשפע המעלות הנפשיות. ויש חושבים לחסידות את הפרישות המופרזת מן החיים, את הצומות והסיגופים וריבוי הטבילות, את האריכות בתפילה ואמירת תחינות ומזמורים. וישנם המעמידים את העיקר על מצוות דרבנן ומנהגים שונים, או אפילו על דברים חיצוניים כגון: מלבושים מיוחדים וצורה חיצונית ידועה, כל אחד לפי מנהגי מקומו ומסורת אבותיו, שעם כל ערכם אינם אלא מנהגי חסידות או סייגים ידועים.
ואף באותן המצוות המעשיות, שהחזיקו בהן ההמונים, ניטלו הודן ותפארתן ונשארה רק צורתן החיצונית. אין בהן אותם רחשי הנשמה, אותה הלבביות הנדרשת, אותה הכוונה המחשבתית, שהיא חלק בלתי נפרד מן המצווה, והן מתקיימות על-פי רוב בצורה מאובנת ויבשה, כאילו מתוך הרגל בלבד, וכ מצוות אנשים מלומדה .
...
לשיא ההצטמקות ביהדות הגענו בדורנו אנו. עם פילוגי המחנות ויצירת הזרמים בישראל, נעשתה גם היהדות העתיקה כעין זרם מיוחד. כל הנמנים עם הזרם הזה, מוכתרים בשם "חרדים" או "דתיים", ושארם - "בלתי דתיים". מלבד מה שהמונחים החדשים האלו, אינם הביטויים המתאימים הממצים את הנושא, הרי עצם הפילוג וקביעת המחנות מוכיחים על סילוף המושגים. בספרותנו המקורית אין מוצאים תיאור כללי לשומרי התורה או לעברייניה. אם היהדות פירושה שלמות, המקיפה את כל הוויתו של האדם וכל ערכי החיים, לא תיתכן מסגרת אחת הכוללת את כל ההולכים בדרך זו. ישנן מדרגות מדרגות, לכל אחד לפי ערכו: ירא ה', חסיד, צדיק, חכם, תם, רשע, סכל, נבל, רע לשמים, רע לבריות וכו'. ואף התכחשות גמורה היא מדרגה שיש לה שלבים שונים: מומר לדבר אחר, מומר לכל התורה, מומר לתיאבון, מומר להכעיס, כופר בעיקר וכו'. רק עם הצטמקות היהדות ועמידתה על דברים אחרים, על מספר אזהרות ומצוות ידועות, נמצאה בנקל המסגרת הכוללת את כל מקיימי הפעולות הללו, וכל הכלול במסגרת הזו, הריהו באופן אוטומטי חרד או דתי. החרדיות הזו איננה מדרגה אישית ידועה או השתלמות נפשית מיוחדת. היא איננה דורשת כל התאמצות והכנה מוקדמת. די לאדם להסכים לאותם העיקרים המקובלים, להיזהר מעבירות ידועות ולקיים את המצוות המפורסמות, ושם "חרד" נקרא עליו... וכבר חושב את עצמו יוצא ידי חובה כלפי דתו ויהדותו.
...
כך נצטמצמו ונצטמקו מושגי היהדות, בין ההמונים הרחבים, בדורותינו, ונמצאת התורה חסרה וממועטת.