על מה בדיוק אתה מותח ביקורת?

מאת: אראל

אל:

תגובה ל: תוספת: להבין את וויקרא שנכתבה ב04:39:38  15.02.2005


מי שכתב את זה, כנראה התכוון למתוח ביקורת על התורה, אבל למעשה, מרוב בוּרוּת, הוא מתח ביקורת על חוקים שהוא המציא. הוא הצליח בקושי לכתוב סעיף אחד בלי שגיאה גסה:

1. על-פי התורה, אסור להקריב קרבנות מחוץ לבית המקדש (דברים יב), בפרט אסור להקריב בחצר.

2. התורה לא קובעת שמותר תמיד, בכל מצב, למכור את הבת לאמה. התורה קובעת ש אם אדם מוכר את בתו לאמה (כאשר החוק האזרחי מתיר זאת), אז צריך להקפיד לשמור על זכויותיה (" שארה, כסותה ועונתה לא יגרע ").

3. הנשים ששאלת אם הן נידות נעלבו - אולי משום שהן לא רצו לקיים איתך יחסי-מין (על-פי התורה, אסור לקיים יחסי-מין באופן מופקר - מחוץ לנישואין או לקשר קבוע). במסגרת של קשר קבוע, האישה כמובן אומרת לבן-זוגה אם היא נידה. האיש תמיד יודע מה מצבה הגופני של אשתו, ובאיזה יום של המחזור היא נמצאת. היא לא מתביישת בכך, להיפך - זה מחזק את הקשר ביניהם.

4. הנימוק לכך שאסור להחזיק עבדים מבני ישראל הוא (ויקרא כו) " כי לי בני ישראל עבדים " - בני-ישראל הם עבדים של ה', ולכן אסור להחזיק בהם כעבדים לזמן בלתי מוגבל. כל מי שמקבל על עצמו להיות עבד של ה', זוכה לאותו מעמד, ואין זה משנה אם הוא קנדי או מקסיקני.

5. אסור לסקול או לשרוף באופן פרטי אף אדם שחטא. אפילו לגבי רצח - החטא החמור ביותר - נאמר (במדבר לה 12) " ולא ימות הרוצח עד עומדו לפני העדה למשפט ".

6. זה הסעיף היחיד שהוא בערך נכון. אכילת צדפות היא באמת תועבה, אבל רק לעם ישראל. משכב זכר הוא תועבה בדרגה חמורה יותר, גם לעם ישראל וגם לגויים.

7. לכהן בעל-מום אכן אסור לגשת אל המזבח להקריב קרבנות. לאדם שאינו כהן ממילא אסור לגשת אל המזבח, כך שהדין הזה לא רלבנטי לגביו.

8. מי שמקיף את פאת ראשו עבר עבירה, אך אינו חייב מיתה.

9. לטומאה שקשורה לנגיעה בעור של חזיר יש משמעות רק כאשר רוצים להיכנס למקדש (אסור להיכנס למקדש בטומאה) - לא כאשר הולכים לשחק כדורגל.

10. אסור לזרוע שני סוגי זרעים באותה גומה - מותר באותו שדה. אסור ללבוש צמר ופשתים יחדיו - מותר כותנה ופוליאסטר. ובכל מקרה, מי שעובר על איסורי כלאיים אינו חייב מיתה. מי שמבזה את שם ה' אכן חייב מיתה בסקילה, אך רק לאחר משפט בבית דין. מי ששכב עם חמותו חייב מיתה בשריפה, אך רק לאחר משפט בבית דין, ע' סעיף 5.

איך הצליח הכותב לדחוס כל כך הרבה טעויות למכתב כל כך קצר?

זה לא במקרה. מכיוון שהמטרה של הכותב היא ללעוג ולא לנהל דיון ענייני, הוא בכוונה הציג את הדברים בצורה מעוותת כדי שיהיו יותר מצחיקים בעיניו.

ועכשיו תרגיל לקוראים - קחו כל ספר חוקים, של כל מדינה מתוקנת, שלפו ממנו 10 חוקים באקראי, הכניסו בהם שגיאות כאוות נפשכם על-מנת שייראו מצחיקים ומגוחכים, ופרסמו את התוצאה כאן.

אחר-כך שלחו את זה לפרסום באתר משפטי כלשהו, תחת הכותרת "להבין את ספר החוקים". נראה אם מישהו יסכים לפרסם.

תגובות