אחת הטענות נגד חידושים בפרשנות התורה היא, שחייבים לשמור על מנהג ישראל. במאמר זה נבדוק כמה טענות בנושא זה.
-
טענה: עם ישראל שרד במשך אלפי שנים בדרך נס, ולכן הוא בוודאי צודק.
תשובה:
ה' הבטיח בתורה (ויקרא כו) שעם-ישראל ישרוד בכל מקרה, גם אם לא יקיים
את התורה. לכן, העובדה שעם-ישראל שרד, אינה מוכיחה שהוא מקיים את התורה
בצורה נכונה. מצד שני, ה' הבטיח בתורה (ויקרא כו, דברים ל), שעם-ישראל
ייגאל כאשר יחזור בתשובה. לכן, העובדה שעם ישראל לא נגאל במשך 2000 שנה,
דווקא כן מוכיחה שהוא אינו מקיים את התורה בצורה נכונה, ואי-אפשר להסיק
מסקנות ממנהגי ישראל.
-
טענה: כתוב בתורה "
אחרי רבים להטות " - אם רוב ישראל הסכימו על עיקרון מסוים, אנו חייבים לנהוג לפיו גם אם נראה לנו שהם טועים;
תשובה:
הכלל "
אחרי רבים להטות " מתייחס רק לדיון משפטי (בדיון משפטי, אם
יש מחלוקת צריך לקבל את דעת רוב השופטים). במציאות, אין אנו מחוייבים לקבל
את דעת הרוב. יותר מזה: כאשר דעת הרוב גורמת לתוצאות שליליות, אסור לקבל
אותה, כמו שכתוב בתחילת הפסוק "
לא תהיה אחרי רבים לרעות ".
-
טענה: מצוה לדון את עם ישראל לכף זכות - אסור לומר שעם ישראל טועה!
תשובה: מצוה לדון לכף זכות את האנשים, אך אסור להכשיר את המעשים הרעים שהם עושים - "
אומר לרשע צדיק אתה, יקבוהו עמים " (אפשר לדון אותם לכף זכות בטענה שהם שוגגים, קשה להם לשמור מצוות וכו' - אך לא בטענה שהמעשים עצמם הם טובים).
-
טענה: כתוב "מנהג ישראל תורה" - אם רוב ישראל מתנהגים בצורה מסויימת, זה בוודאי מתאים לתורה.
תשובה:
במשך ההסטוריה, היו תקופות ארוכות שבהן רוב ישראל חטאו. למשל:
-
בספר מלכים מתוארת תקופה של כמה מאות שנים שבהן "
רק הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות " (
מלכים ב יב4 ,
מלכים ב יד4 ,
מלכים ב טו4 ,
מלכים ב טו35 ).
-
ב
מלכים ב יח4 , נאמר על חזקיהו מלך יהודה: "
הוא... כתת נחש הנחושת אשר עשה משה, כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו... ".
גם בתלמוד נאמר, שיש עבירות שרוב עם-ישראל נכשל בהם למשל:
- "רוב בגזל, ומיעוט בעריות, וכולם באבק לשון הרע"
- בתקופת הלל
הזקן, רוב העשירים חטאו ולא הלוו לעניים לפני שנת השמיטה, בניגוד למצוות
התורה "
כי פתוח תפתח את ידך והעבט תעביטנו די מחסורו... ",
והלל נאלץ לתקן תקנה חדשה - פרוזבול - כדי שהעשירים יואילו בטובם לקיים את
המצוה.
גם בדורות מאוחרים יותר, היו תקופות שבהן רוב שומרי התורה טעו בהבנתם של עקרונות יסודיים בתורה, למשל:
גם היום יש מקומות שבהם רוב ישראל חוטאים - גם אותם שנחשבים "שומרי תורה". למשל:
- יש מקומות-לימוד שבהם רוב התלמידים מעתיקים שיעורי-בית ועוברים בכך על איסור גניבת-דעת.
- יש בתי-כנסת שבהם רוב המתפללים מדברים בזמן התפילה, ולפעמים אף מרכלים.
- יש מקומות שבהם רוב הצעירים לא שומרים על דיני צניעות בין בנים לבנות, גם לפי ההלכות המקלות ביותר.
מכאן, שאי-אפשר לסמוך בעיניים עצומות על "מנהג ישראל". מנהג ישראל עלול להיות גם מנוגד לתורה.
המנהגים המקובלים בעם ישראל יכולים ללמד אותנו שני דברים על המצוות:
-
המנהגים המקובלים בהווה יכולים ללמד אותנו, איך מפרש עם-ישראל מצוה - ולפירוש זה יש משקל רב בהבנת המצוה; ראו
מנהגים - סיווג ומשמעות
.
-
המנהגים שהיו מקובלים בעבר יכולים ללמד אותנו, איך עם-ישראל
לא פירש מצוה, וזה יכול לעזור לנו לזהות גורמים שאינם חלק מהמצוה; זה יכול לתת לנו רעיונות מקוריים לקיום המצוה. ראו
חתונות בימי התנ"ך ובימינו .
אולם, עד כמה שידוע לי, אין שום
חובה לקיים את כל מנהגי ישראל.