הלוואה והשאלת חפצים

מאת: אראל

קוד: הלוואה והשאלת חפצים

תגובה ל: הלוואות שנכתבה ב11:28:19  26.01.2005


אני מלווה למישהו כסף למשך שנה. באילו תנאים מותר לי לקבל ממנו רכוש כלשהו, עד להחזרת ההלוואה?

חפץ נייד ("מטלטלין")

אם אני לא משתמש בחפץ אלא רק שומר אותו אצלי - אז זה כנראה מותר, שהרי מותר לקחת משכון כדי להבטיח את החזרת ההלוואה .

אך אם אני משתמש בחפץ שנמצא אצלי - ייתכן שזה אסור, כי יש כאן ריבית = הנאה שהמלווה מקבל בתמורה להלוואה. לענ"ד הדבר תלוי במידת האחריות שאני מקבל על החפץ הזה, כלומר - באילו מקרים אני אצטרך לפצות את הלווה על אבדן החפץ (ע"ע 4 רמות של אחריות על רכוש הזולת ):

חפץ לא נייד ("מקרקעין")

כל הדברים האלה נכונים רק עבור חפצים מיטלטלים. עבור נדל"ן (קרקעות או דברים שמחוברים לקרקע), ההסתברות לאבדן באונס או לירידת הערך היא נמוכה ביותר, וגם דיני האחריות הם שונים (ע' רמב"ם, הלכות שכירות פרק ב ). לכן, אם אני מקבל נדל"ן תמורת ההלוואה, הרי זה כאילו קיבלתי אותו בתנאים של שכירות, ולא שילמתי דמי שכירות; ולכן ייתכן שזה אסור משום ריבית בכל מקרה. לכן כתב הרמב"ם ( הלכות מלוה ולווה ו:ח ): " המוכר בית או שדה, ואמר המוכר ללוקח, לכשיהיו לי מעות, תחזיר לי קרקעי--לא קנה; וכל הפירות שאכל--ריבית קצוצה, ומוציאין אותה.  אבל אם אמר לו הלוקח מדעתו, כשיהיו לך מעות, אני אחזיר לך קרקע--זה מותר; והלוקח אוכל פירות, עד שיחזיר לו מעותיו ", כלומר - גם אם האדם מוכר נדל"ן ומתחייב לקנות אותו בחזרה - זה כאילו הוא השכיר את הנדל"ן בחינם, וכאילו שילם ריבית לקונה על התקופה שעברה מהמכירה עד הקניה.

אמנם, כאשר מדובר בהשכרה ממש, הרמב"ם הבחין בין שני סוגים של נדל"ן: אם מדובר בנדל"ן שהרווח ממנו הוא בטוח, למשל חנות או דירה, אז זה אסור מן התורה ("ריבית קצוצה", הלכה ב); ואם מדובר בנדל"ן שהרווח ממנו אינו בטוח והוא דורש השקעה, למשל שדה, אז זה אסור מדרבנן ("אבק ריבית", הלכה יב). וכך הסביר רמב"ם את ההבדל בין השכרת שדה בחינם לבין מכירת שדה על-מנת לקנות אותו בחזרה, במילים: " וכן אין המשכונה דומה למי שמכר באסמכתא--שהמוכר באסמכתא לא גמר והקנהו, והממשכן גמר והקנהו גוף זה לפירותיו.  וכזה ייראה מן התלמוד, שהמשכונה אבק ריבית, ואין לך להעמידה אלא בממשכן שדהו, כמו שהורו רבותיי ". ולענ"ד הדברים קשים, כי כפי שהסברתי למעלה, כשהמלווה קונה את הקרקע על-מנת להחזיר, אחריותו גדולה יותר מאשר כשהוא שוכר את הקרקע בחינם, ולכן איסור ריבית כאן לא יכול להיות גדול יותר.

חכמי ישראל חלקו על הרמב"ם בנושא זה; ניתן למצוא 5 דעות שונות בנושא זה בדברי "לחם משנה" שם.

תגובות