ערבות בנקאית - ביטוח להלוואות

מאת: אראל

אחד הקשיים העיקריים בקיום מצוות הלוואה בימינו הוא הלווים שאינם משלמים. ישנם הרבה אנשים שתורמים סכומים נכבדים לצדקה, והם בוודאי היו מסכימים גם להלוות סכומים גדולים עוד יותר, אילו היו יכולים להיות בטוחים שהכסף יחזור. כדי להתמודד עם הבעיה, גמ"חים נאלצים להציב דרישות קשות בפני אנשים שמבקשים הלוואות: ערבים, בטחונות, טפסים ומסמכים - וכל זה, אפילו בשביל סכומים קטנים יחסית, ובלי להתחייב שהפונים אכן יקבלו הלוואה בסופו של דבר. רוב האנשים שאני מכיר מעדיפים להיכנס ליתרה שלילית בבנק, ולשלם ריבית גבוהה, כדי לחסוך לעצמם את הטירחה שבפניה לגמ"ח, ואת אי-הנעימות שבפניה לערֵבים.

פתרון אפשרי למצב אבסורדי זה הוא, להפריד בין ההלוואה לבין הביטוח. הבנק, במקום לתת ללקוח מסגרת אשראי, ייתן לו ערבות בנקאית באותו סכום; ערבות בנקאית תאפשר ללקוח לקבל הלוואה מגמ"ח או ממלוה פרטי בקלות ובמהירות, ללא צורך בערבויות ובטחונות נוספים.

הנה דוגמה להמחשה: נניח שכיום, הבנק נותן לראובן להיות במשיכת יתר של 20000 ש"ח, בריבית 10%. לשם כך, הבנק צריך להשתמש בכספו של לקוח אחר, שמעון, שמפקיד בבנק 20000 ש"ח ומקבל ריבית 2% (בנוסף הבנק צריך הון עצמי בהתאם ליחס הרזרבה). כעת, הבנק רוצה לחזור בתשובה ולהפסיק להתעסק בריבית. לשם כך הוא מבקש מראובן לכסות את המינוס, אך כדי להקל עליו, הוא נותן לו ערבות בנקאית על 20000 ש"ח, תמורת עמלה של 8%. ראובן לוקח את הערבות, הולך לגמ"ח, מקבל 20000 ש"ח ומכסה את המינוס. לאחר מכן, הבנק מחזיר לשמעון את הפקדון שלו.

הרווח הנקי של הבנק הוא בדיוק כמו קודם: במקום לקחת 10% מראובן ולתת 2% לשמעון, הבנק עכשיו לוקח 8% מראובן. גם הסיכון של הבנק הוא בדיוק כמו קודם: הסיכון שראובן לא יצליח להחזיר 20000 ש"ח. אם הבנק החליט קודם לתת לו מסגרת אשראי של 20000, כנראה שהבנק הגיע למסקנה שהסיכון הזה הוא קטן יחסית. כדי לשמור על יציבות, הבנק עדיין יצטרך לשמור את אותו הון עצמי בהתאם ליחס הרזרבה.

הלווה מרוויח - במקום לשלם 10%, הוא משלם רק 8%. מצד שני, הוא צריך לטרוח, ללכת לגמ"ח ולבקש הלוואה; אולם הטירחה הזאת קטנה באופן משמעותי מהטירחה הדרושה כיום, כאשר צריך להביא ערבים ובטחונות. בוודאי יהיו לווים שיעדיפו את הטירחה הזאת על-פני משיכת יתר - בין מסיבות של כשרות, ובין מסיבות של חיסכון.

אם זה כל-כך טוב, מדוע לא כל הבנקים עושים את זה?

אולי הסיבה היא חוסר מודעות: הבנקים אינם מודעים לתרבות הגמ"חים, ולא מעלים בדעתם שיש כל-כך הרבה אנשים וארגונים שמוכנים להלוות בלי ריבית, אם רק יהיו להם בטחונות מתאימים. גם הגמ"חים אינם מודעים לאפשרות לקבל ערבות בנקאית כביטחון, כי הדבר אינו נפוץ, ולכן אינם מציגים אפשרות זו בפני הפונים.

בנק תורני יכול לנצל את המודעות שלו לנושא, כדי להרוויח, ויחד עם זה גם לעזור ללווים ולמלווים.

ומדוע הגמ"חים אינם ממשכנים בתים, מכוניות, ני"ע וכו' לשם ביטחון?  - בעבר פניתי לגמ"חים ושאלתי אותם, הם אמרו שהתהליך של יצירת המישכון מסובך מדי, והתהליך של מימוש המשכון יקר מדי (כדי לממש רכב, למשל, צריך לשלם כמה אלפי שקלים להוצל"פ ולגרר), והם לא רוצים להתעסק בזה. כדי שמישהו ירצה להתעסק בזה, הוא חייב להרוויח, ולגמ"חים אסור להרוויח... ולכן הצעתי להפריד בין ההלוואה לבין הביטוח, ולהרוויח רק מהביטוח.

תגובות