פירוש שד"ל על ויקרא פרק כ

קוד: שד"ל ויקרא כ בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: אלמונית

אל: מימון: אלמוני

ג ואני אתן את פני באיש ההוא : אחר שנסקל , להכריתו מקרב עמו , כלומר לעשות שלא ישאר לו זרע ויהיה שמו מחוי , כי זה הוא הכרח . למען טמא וגו ': כי במקדש ה ' היו זובחים שור או כבש או עז ובבמת המולך היו זובחים בני אדם , והרי הוא כאילו שולחן ה ' נבזה הוא , ולכך יזבחו עליו חלב ודם הבהמות , ובמת המולך היא טהורה ונכבדת , כי שם היו זובחים אדם ( דון יצחק ) 1.

ד עם הארץ : הם בני המשפחה וכמו שאומר אח " כ ובמשפחתו .

ט דמיו בו : מה שכתוב ברש " י : כמו דמו בנפשו , טעות הוא , וצ " ל : כמו דמו בראשו ( יהושע ב ' י " ט ) 2. אחר כמה שנים מצאתי בתנ " ך קטן דפוס אמשטרדם שנת כת " ם כתוב : ( ס " א בראשו ).

י אשר ינאף את אשת רעהו : כמו פסוק ט ' אביו ואמו קלל ( ראב " ע ), כלומר איש אשר יעשה דבר כל כך רע .

יד ואתהן : שתיהן אם הראשונה יודעת שלקח השניה ועם כל זאת שוהה עמו ונבעלת לו ( שמואל שלמה אלפער ).

טז דמיהם בם : אמר כן גם על הבהמה כאן ולא בפסוק שלמעלה , כי כאן הבהמה היא הפועלת ( יצחק פארדו ), ולפיכך למעלה הבדילם ואמר מות יומת ואת הבהמה תהרוגו , וכאן הזכירם ביחד והרגת את האשה ואת הבהמה ; הן אמת כי אין בבהמה דעת טוב ורע ולא יצדק לומר עליה דמיה בה , אבל התורה אמרה כן , כדי שיתרשם יותר בלבות בני אדם כי כל עושה מעשה נתעב יקבל עונשו 3 .

יז וראה את ערותה וכו ': שאפילו הראיה מגונה בין אח ואחות , ולפי שהם גדלים יחדו ולבם גס זה בזו וזו בזה . לפיכך ראוי להחמיר בהם אפי ' בראיה ולפי שהם חשבו לעשות בסתר , ענש אותם שייכרתו לעיני בני עמם . הסר הוא : מלשון ( משלי כ " ה י ') פן יחסרך שומע , וכן בארמית , ע ' רש " י .

יט וערות אחות אמך וגו ': צריך עיון גדול למה בפרשה זו שהיא פרשת עונשין בא פסוק זה לבדו דרך אזהרה ( לא תגלה ) ולא דרך עונש ( ואיש אשר ישכב , ובכל המפרשים רש " י לבדו העיר על זה . גם צריך עיון על חילוף הסדר שנסדרו העריות בפרשת אחרי מות ובפרשה זו . גם הושמטו כאן שתי אחיות , אולי מפני שהאחת מותרת במיתת חברתה . ומה שרמז ראב " ע שהוא בשביל כבודו של יעקב הוא תפל מבלי מלח , וכבר השיב עליו דון יצחק . ואמנם עונש לוקח אחות אביו או אחות אמו שיאמר בו עונם ישאו ולא פירש עונשם , אולי הוא כמו בפסוק שאח " כ שאמר חטאם ישאו ערירים ימותו , ויהיה עונש אלו ואלו למות ערירים . גם צריך עיון למה הקדים אחות אם לאחות אב ; ויוסף שבתי באזיבי אומר כי להיות שהבן יש לו געגועין על אמו יותר מעל אביו , קרוב יותר שתחשוק נפשו באחות אמו ולא באחות אביו . והנה נ " ל כי פסוק י " ט , כ ' וכ " א המכוון בהם ענין פרטי ומשונה מענין שאר העריות , כי כשהזכיר בפסוק י " ח שכיבת הנדה , השלים ענין העריות שאדם דבק בהן לתאבון , ועכשו בא להזהיר על מי שאין לו בנים ולוקח אשה להעמיד ממנה בנים , על כן התחיל בלשון אזהרה ואמר לא תגלה , כלומר אל תחשוב כי מה שהזהרתיך בפרשה שלמעלה אינו אלא בעושה לתיאבון , ולא במי שעושה להעמיד זרע ולהקים את שמו , כי הייבום להקים שם אחיו היה דבר נוהג אצלם , ואולי גם בשאר עריות היו לפעמים נוהגים היתר כשהיתה הכוונה לשם שמים . והנה אסר אחות האם ואחות האב ואשת הדוד ואשת האח , ובכולן העונש הוא למות .. לא בנים , חילוף מה שהיתה כוונת הלוקח להעמיד זרע . והנה הלוקח אשה לשום בנים , אין ספק יבחר אשה שכבר ילדה זרע , לפיכך לא הוצרך להזכיר כאן היתר הייבום , כי הייבום הוא כשאין שם זרע , ואם מת האח בלא בנים , מסתמא גם אשת המת לא ילדה ( וכבר אפשר שילדה לאיש אחר קודם שתינשא לזה , אבל הכתוב מדבר בהווה , שנישאת בתולה ולא אלמנה ), והאח החי המבקש אשה להעמיד תולדות לא יבחר באלמנת אחיו שמת בלא בנים . וזה שאמרתי כי בכולן העונש הוא למות בלא בנים , הוא מפורש בשני מקראות שאחר זה אבל בפסוק זה ( י " ט ) לא נתפרש העונש , רק אמר עונם ישאו , ויתכן להאמין שהכונה כמו בשני המקראות שלאחריו שכתוב בהם חטאם ישאו ערירים ימותו , ערירים יהיו . וכל זה שכתבתי על המקרא הזה ושנים שאחריו א ינו אלא השערה בעלמא .

0 א נדה היא : השכיבה הזאת ( רש " י ) לא האשה , כי היה לו לומר נדה היא לו , אבל נדה שם דבר על ההרחקה כמו ( למעלה י " ח י " ט ) בנדת טמאתה .


1 ב " המשתדל " לשד " ל לס ' ויקרא בא עוד : ופירוש למען טמא את מקדשי , באופן שהוא מחשיב וגורם לאחרים שיחשיבו את מקדשי כדבר טמא , שהוא פחות ממזבחו של מולד .

2 ב " המשתדל " לשד " ל לס ' ויקרא בא עוד : אבל דמו בנפשו אינו נמצא אלא למעלה ( י " ז י " ד ) והכוונה שם רחוקה מאד מענין דמיו בו .

3 ב " המשתדל " לשד " ל לס ' ויקרא בא עוד : וכמו שאמרה ( בראשית ט ' ה ') בשפיכת דם האדם מיד כל חיה אדרשנו .

תגובות