קוד: שד"ל דברים כח בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
[ ב ] והשיגוך: כאילו רודפות אחריך, וכן מפורש למ טה ( פסוק מ " ה) ורדפוך והשיגוך.
[ ג ] ברוך אתה בעיר: יפה כתב ראב " ע ברכה שהיא תוספת כל מיני סחורה, ויפה כתב המבאר בכל מלאכה וסחורה שאתה עושה בעיר, וכן הבינו רז " ל ( עי ' דברים רבה פ ' ז ', ה ': ברוך אתה בבואך בפרקמטיא שלך, ברוך אתה בצאתך בפרקמטיה שלך) לפיכך למעלה ט " ו ו ' על כי ה ' אלקיך ברכך כאשר דבר לך שמדבר בהלואת הנכרי אמרו ( ספרי ראה פיסקא קט " ז, עיין רש " י) והיכן דבר, והשיבו בורך אתה בעיר, כי פסוק זה לבדו כולל קצת רמז על הברכה באומניות ובסחורה. ועדיין אין פירושם מוכרח, כי ההלואה אל הנכרי אין צורך שתהיה במעות, אלא בדגן תירוש ויצהר, והם דברים התלוים בברכת האדמה.
[ ו ] כי שם ה ' נקרא עליך: כמו רק יקרא שמך עלינו ( ישעיה ד ' א ').
[ כב ] שחפת וקדחת: בפרשת בחקותי ( ויקרא כ " ו ט " ז) נראה שהם חלאים בתבואה, עיין שם, וכן שדפון וירקון פירשם רש " י מכות התבואה וכן נראה בעמוס ד ' ט ', וחגי ב ' י " ז, ושדפון ל ' שדופות קדים ( בראשית מ " א ה ') וכן ושדפה לפני קמה ( מלכים ב ' י " ט כ " ו) ושורש זה בערבית פירושו שחור, וכן " ובחרב " אין ספק שאינו חולי באדם, אלא ל ' חורב והוא גורם הפסד התבואה.
[ כג ] והיו שמיך: מה שכתב כאן רש " י: קללות הללו משה מפי עצמו אמרן, הם דברי התלמוד במגלה דף ל " א ע " ב, ולגירסת הרי " ף הם דברי אביי; ושאר דברי רש " י: שבראשונות ( ויקרא כ " ו י " ט) הוא אומר שמיכם כברזל וכו ', הוא מתורת כהנים פרשת בחקותי ( פ ' ה '). ובפרשת בחקותי ( ויקרא כ " ו י " ט) כתב רש " י זו קשה משל משה וכו ', אבל בתורת כהנים אין כתוב כך, אלא זו קשה מאחרונה. ודבר זה המיוחס לאביי דבר תמוה הוא מאד, והתוספות כתבו ( ד " ה משה מעצמו אמרן): וברוח הקדש, והר " ן כתב שהסכים הקב " ה שיכתבו בתורה. ולפי האמת דבר זה המיוחס לאביי אין לו על מה שיסמוך, שהרי בפסוק כ ' כתוב: מפני רוע מעלליך אשר עזבתני, ולא: אשר עזבת את ה '. ומכל מקום מכאן יש ללמוד, איך היתה החקירה חפשית אצל קדמונינו, שאף על פי שחכמי המשנה אמרו בברייתא ( סנהדרין צ " ט ע " א): כי דבר ה ' בזה, זה האומר אין תורה מן השמים, ואפילו כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה, שלא אמרו הקב " ה. אלא משה מפי עצמו, זה הוא כי דבר ה ' בזה; אע " פ כן לא נמנעו חכמי התלמוד לומר, כי קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן.
[ כד ] יתן ה ' את מטר וגו ': על ידי החורב השרב והרוח.
[ כה ] זעוה: כמו זורעה ( ישעיה כ " ח י " ט) מן ולא זע ( אסתר ה ' ט ').
[ כט ] והיית ממשש וגו ': דרך משל.
[ לו ] עיין למעלה ד ' כ " ח.
[ לח ] יחסלנו: הארבה, פרטי אצל הארבע, ואחד ממיניו נקרא חסיל.
[ מו ] עד עולם: כל זמן שיתמיד המרי, ע ' למטה פרק ל '.
[ מט ] ישא ה ' עליך: כאילו הקל ישא אותו על כנפי נשרים לבוא עליך מרחוק.
[ נב ] והצר לך - עד רדת: החומות יורדות דרך משל כשאין יושבי העיר יכולים עוד לסבול המצור וניתנים ביד אויב.
[ נו ] ובבנה ובבתה: הגדולים. תרע עינה: בכל דבר ואפילו בשליתה שלא תרצה לחלקה עמהם. ובבניה: הקטנים שתלד ותאכלם.
[ סו ] והיו חייך וגו ': שלא תוכל להסירם ממקום תלייתם ולהביאם לידך, וקרוב לזה בנתיבות השלום; ועתה ( ליל ך ' שבט תרכ " א) נ " ל תראה חייך תלויים וקרובים לנפול ולא תוכל לתמוך בהם שלא יפלו, כי הם מנגד ורחוקים ממך. דרך מליצת השיר הוא מפריד האדם בחייו ואומר שהאדם רואה חייו בסכנה ולא יוכל להצילם, ואח " כ מפרש המליצה באמרו: ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך. ואחר עיון ארוך ראיתי כי שורש תלה בכל המקומות אשר נמצא שם נאמר על דבר קבוע ובלתי קרוב לנפול ( ואין סתירה לזה ממה שפירשתי למעלה כ " א כ " ג על קללת אלקים תלוי ולא תטמא את אדמתך, כי הפגר התלוי יפול מפני שהוא מתקלקל בסיבות חיצוניות, לא מצד היותו תלוי), וגם ועמי תלואים ( הושע י " א ז ') פרשתיו: סמוכים. ומה שכתב רש " י: כל ספק קרוי תלוי - הוא בלשון חכמים, ואל בלשון מקרא. והמבאר לנתיבות השלום כתב: כדבר התלוי באויר שאין לסמוך עליו. וכן קלעריקוס כתב: כדבר התלוי בחוט, וזה תוספת שהוסיפו מלבם. ואין רמז ממנו בכתוב. ונ " ל שהכוונה חייך יהיו קבועים במקום רחוק ממך, שלא תוכל להשגיח עליהם ולשמרם, וקרוב לזה וישלך את נפשו מנגד ( שופטים ט ' י " ז) שלא חש לשמירת גופו.