כמיהה = צימאון של פטריה

מאת: אראל

הפועל כָּמַהּ מופיע בתנ"ך רק פעם אחת:

תהלים סג2: " ... צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי ... " ( פירוט).

1. על-פי התקבולת, המילה כמה משמעה צימאון גדול, שהוא משל לתשוקה גדולה אל ה'. המפרשים מציינים שהמילה יחידאית: " כמה - עניין חשק ותאוה, ואין לו דומה " ( מצודות), ומסתבר גם שהיא מציינת תשוקה מיוחדת שאין דומה לה.

2. מעבר לכך, המילה כמה מזכירה כמהין - פטריה הגדלה מתחת לפני הקרקע וצומחת כלפי מעלה: " ככמהות הללו שהן מצפין למים " (רבי אייבו, בראשית רבה סט א). על-פי הרב חנן פורת: " התבוננות בדרך גידולם של הכמהין משווה לדימוי זה ממד נוסף - עמוק מכל עמוק... אינם מכילים כלורופיל... אין ביכולתם להפוך חומר אנ-אורגני לאורגני, ועליהם להיות ניזונים מרקבובית של גידולים אורגניים... אין להם יכולת קיום עצמאי! " - כמו שהכמהין אינם יכולים להתקיים בעצמם, כך גם המשורר, הכמה לקרבת ה', מרגיש שאין לו יכולת קיום עצמאי: " כך אף הבשר... אין לו משל עצמו כלום... יונק הוא את כל חיותו מרוח אלהים שבקרבו " (הרב חנן פורת, מעט מן האור לספר בראשית, עמ' 221). אם כך, הפועל כמה מציין תחושה של תלות, "לא יכול בלעדיך".

3. ויש שפירשו, שהמילה כמה היא קיצור של המילה כָּמוֹהָ , כמו הנפש: " כשם שנפשי צמאה לך, כן רמ"ח אברים שיש בי צמאים לך " (רבנן, בראשית רבה שם), " כָּמַהּ ... יש לפרש שהיא פועל ממילת כַּמָּה , המורה על שיעור הכמות, או הדוגמה כְּמוֹ , שתשוקת הבשר הוא כמו תשוקת הנפש " (מלבי"ם). המשורר אומר: צמאה לך נפשי , וכמוה - כמו נפשי - גם בשרי צמא לך.

תגובות