ה' אדונינו, מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים

קוד: ביאור:תהלים ח2 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים ח2: "ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם."

הרב ישראל אברמס (התפרסם באתר דעת) הביא כמה פירושים לכל חלק בפסוק:

ה'

הוא שם העצם, או המיחד והמפרש, של הקב"ה (ספרי במדבר קמג; משנה יומא ו ב), ואילו יתר השמות הם רק כינויים. חז"ל אמרו ששם הוי"ה הוא קיצור של 'היה הוה ויהיה' (זהר, דברים קכ"ז) ורומז על מידת הרחמים (בראשית רבה, פרשה י"ב, ש'). לפי דעה חדשה השם בן ארבע אותיות 'מורה על אישיותו המיחדת של אלקי ישראל'.

אדנינו

משמעו של הריבון אדנות ומלכות, וכינוי הגוף - נו מציין שהמשורר מדבר בשם כל עדת ישראל, או שהוא משתף אליו את כל היצורים (ראה גם המבוא למזמור). הצירוף 'ה' אדנינו' בא גם בנחמיה י 30.

מה אדיר שמך בכל הארץ

בקריאה זו מביע המשורר את רגשי התפעלותו למראה הדרת הטבע על כל חזיונותיו בכל רחבי הארץ. ואולי הכוונה שכל יושבי התבל - אפילו הגויים, שאינם מכירים את האלקים הכרה ברורה ונכונה כמו עם ישראל - מרגישים, כל אחד לפי תפיסתו, את גדולתו ותפארתו של היוצר העולם. וכן אמר הנביא (מלאכי א11) 'כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים'.

אדיר - השרש 'אדר' הוא אחי 'הדר', ופירוש התואר כאן: נהדר בהוד מלכות. לפי מובן זה מתאים החרוז הבא, 'אשר תנה הודך בשמים', כתקבולת נאה.

שמך - הכוונה לאפיו ומידותיו של ה' המתגלים במעשיו.

אשר תנה הודך על השמים

המלה ' תנה ' מתבארת בכמה דרכים:

1) כשם הפעל קל מן השרש 'נתן' בתוספת אות ה' בסופו על פי משקל 'רדה' (בראשית מ3) מן השרש 'ירד' (ראב"ע), ומשמעו - 'נתת';

2) כציווי קל של 'נתן';

3) כשם הפעל קל של השרש 'תנה' - לספר, להלל (שופטים ה11).

הפירוש האחרון הוא הקשה ביותר, מפני שאין צורת המלה מתאימה למקור נסמך קל של פעל ל"ה; אבל גם לפי שני הביאורים האחרים הרי שימוש המלה 'אשר' יוצא מן הכלל. הפירוש הראשון נראה העיקר.

על השמים - גילוי הוד ה' בצבא השמים גורם להערצת שמו על הארץ. לפי פירוש אחר 'על השמים' הוא כמו 'מעל השמים', כלומר, בענותנותו ובחסדו אל יצוריו, הוא מוריד ומראה את תפארתו גם בארץ.

למרות שהחרוז האחרון המדבר על השמים חסר בחתימה, הוא מהווה הקבלה יפה לחרוז הקודם; השוה חבקוק ג3: "כסה שמים הודו, ותהלתו מלאה הארץ". התקבולת בפסוק זה, 'מתאמת' (עיין במבוא לספר תהלים).

תגובות