גרסה נפשי - האם יש טעם ללמוד בעל-פה בלי להבין?

קוד: ביאור:תהלים קיט20 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב09:46:14  14.03.2005


תהלים קיט 20: "גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה - אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת".

השורש "גרס" או "גרשׂ" נזכר בויקרא פרק ב - "אביב קלוי באש, גרשׂ כרמל", ושם הוא מתייחס לסוג של מאכל - חיטה בשלה קלויה באש ומרוסקת. כלומר, גרס = ריסק = שבר לחתיכות קטנות (אך לא טחן לקמח).

לפי זה, פירשו המפרשים (רש"י ומצודות) , ש"גרסה נפשי" = נשברה נפשי, מרוב תאוה ללמוד ולקיים את משפטיך. אך לפי פירוש זה, היה ראוי לכתוב "נגרסה נפשי".

לכן, נראה יותר פירושו של רבא (בתלמוד הבבלי, עבודה זרה יט. ), שלפיו הפסוק ממשיל את הלימוד לאכילה: אדם שמתאוה לאכול מאכל מסוים, לא טוחן אותו בשיניים עד הסוף, אלא רק "גורס" = מרסק אותו בשיניים ובולע אותו במהירות מרוב תאוה; כך גם אדם שמתאוה ללמוד - לא "טוחן" את הלימוד עד הסוף, לא מבין את הכל, אלא רק "גורס" - מבין את הרעיון הכללי ועובר מייד הלאה.

לפי זה, אכן יש טעם ללמוד בעל-פה בלי להבין, אם הלימוד נעשה מתוך תאוה - "לְתַאֲבָה אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת".

תגובות