שיטפון של שיבת ציון

קוד: ביאור:תהלים קכו4 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים קכו4: "שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו[שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב"

המשורר מבקש מה' שישיב את שיבת ציון כאפיקים בנגב. מה משמעות המשל?

1. הנגב הוא ארץ יבשה - משל לגלות שבה עם ישראל "מיובש" ואינו יכול להתפתח; האפיקים הם נחלי מים המרטיבים ומחיים את הנגב ומאפשרים לצמחים לצמוח - משל לגאולה שבה עם ישראל ייוושע ויוכל לצמוח בארצו (ע"פ רש"י, רד"ק, אבן עזרא).

לפי פירוש זה, ניתן לקשר את המשל לפסוק הבא, תהלים קכו5: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה - בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ": כמו האפיקים בנגב הגורמים לכך שהזורעים בדמעה יקצרו ברינה - כך שיבתנו לציון תאפשר לנו, עם ישראל, לקצור ברינה את כל מה שזרענו בגלות בדמעה: "כאפיקי מים בארץ יבשה, שמלחלחין אותה, כך נהיה מרטיבין בשובך את שבותינו;    כאשר הזורעים בארץ ציה בדמעה דואגים שמא לא תצמח, ברנה קוצרין על ידי אפיקי המים כשהם משולחין בה" (ע"פ רש"י).

2. מעבר לכך, האפיקים בנגב הם משל להפתעה: "יבקש המשורר שיעשה ה' שתהיה התשועה בדבר חדש אשר לא קוו עליה, והוא מה שיביא הגאולה קודם הזמן... ידמה למי שזרע בארץ נגובה שכבר התיאש למצוא שם פרי תבואה, ופתאום באו אפיקי מים והשקו את פני האדמה, ובבוא לקצור נהפך אבלו לששון, שזה דבר שלא קוה עליו" (מלבי"ם).

3. אולם ייתכן שהמשל מתייחס בפרט לנגב של ארץ ישראל, והאפיקים הם לא סתם נחלי מים אלא "מים כבירים הניגרים בחוזק" (המאירי, וכן אבן עזרא ו מצודות), כלומר, שיטפונות.

לנחלים שבנגב ישנה תכונה מיוחדת: הם יכולים להיות יבשים או לזרום בנחת במשך זמן רב, ואז, בעקבות ניקוז של מי גשמים שירדו בכלל במקום אחר, הם מתמלאים בבת אחת במים שוטפים, ראו למשל את  השיטפון בנחל ממשית.

שיבת ציון התנהלה באיטיות, בזרם חלש של עולים מעטים, אולם המשורר ביקש שיבוא שיטפון של עולים רבים (ע"פ יוסף ברסלבי).

והבקשה אכן התממשה בימינו: לאחר זרימה חלשה של עולים שבאו לארץ במשך מאות שנים, לאחר הקמת המדינה הגיע לארץ שיטפון של עולים שהגדילו את מספר היהודים בארץ פי 3, כאפיקים בנגב.

תגובות