ה' תומך גורלי - חבלים נפלו לי בנעימים

קוד: ביאור:תהלים טז5 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים טז5: "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי"

תהלים טז6: "חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי"

פירוש מעניין לפסוק זה גיליתי ב דו"ח הקרן לחקר פלשתינה משנת 1894, עמוד 194. החוקר מתאר שם את תהליך חלוקת הנחלות בכפרים הערביים.

האדמות החקלאיות נחשבות לרכוש הכפר כולו (בניגוד לאדמות חצרות וגנים, השייכות לאזרחים פרטיים).

פעם בשנה, לקראת תחילת השנה החקלאית, מחלקים את הקרקעות החקלאיות לנחלות בגודל שווה, שנקרא פדאן - שטח שאפשר לחרוש ביום אחד על-ידי צמד שוורים. כל אזרח של הכפר, שיש לו צמד שוורים ומתכוון לעבד את האדמה באותה שנה, זכאי לקבל פדאן אחד.

כל נחלה מקבלת שם ייחודי. השמות נכתבים על חלוקי-אבנים, הנקראים "ג'ראל" (= גורל). חלוקי-האבנים מוכנסים לשק.

כל אזרחי הכפר, מתאספים בחצי מעגל, והאימאם במרכזם.  שני ילדים בני פחות מ-5 (כך שאין להם אינטרס או דעה קדומה) מבצעים את החלוקה: אחד מכניס את ידו לתוך השק ומוציא חלוק-אבן; ואז האימאם שואל את השני "למי תהיה שייכת הנחלה הזאת השנה?" הוא מצביע על אחד האזרחים, ואותו אזרח מקבל את הנחלה ששמה רשום על האבן. חלוקה זו היא סופית ואינה ניתנת לערעור; כל אזרח אמור להיות מרוצה מהנחלה שקיבל.

תוך כדי תהליך הבחירה, אומרים האזרחים "אללה יקום בג'ראלי", בעברית - "אלהים יעמוד בגורלי". והנה, זה כנראה פירוש הפסוק אתה תומיך גורלי - אתה עומד ותומך בידו של הילד, כך שיוציא עבורי את הגורל (=חלוק האבן) עם הנחלה הטובה ביותר, ולכן אחריו -

חבלים - החבלים שבהם מודדים את הנחלות כדי לחלקן - נפלו לי בנעימים - קיבלתי נחלה נעימה, אף נחלת שפרה עליי - קיבלתי נחלה יפה, החלק הטוב ביותר של השדה.

נחלת השדה היא כמובן משל לחיים בכלל - המשורר מודה לה' על כך שהוא מעלה בגורלו את החלק הטוב ביותר של החיים.

מקורות ופירושים נוספים

הגרלות בתנ"ך.

מקראות גדולות:

""ה' מנת חלקי וכוסי" - כל טובתי הימנו לשון אחר וכוסי וחשבוני כמו (שמות יב) תכוסו על השה וכן חברו מנחם "אתה תומיך גורלי" - אתה הוא אשר הניחות ידי על החלק הטוב שנאמר החיים והמות נתתי וגו' ובחרת בחיים (דברים ל) כאדם האוהב אחד מבניו ומניח ידו על החלק הטוב ואומר את זה בחר לך תומיך השפלת ידי על הגורל ל' ימך המקרה (קוהלת י) ישפל כך הוא נדרש בספרי וגם יש לפותרו לשון תמיכה מדרש האגדה כמו ויתמוך יד אביו וגו' (בראשית מח)" (רש"י)

""ה' מנת חלקי וכוסי ", ואיני נתון תחת המערכת וכחות הטבע, ויש הבדל בין "חלק " ובין "כוס ", שהכוס הוא רק החלק שהכין האדם לעצמו עפ"י הכנתו, והחלק והכוס הם בשוה והגורל יהיה לפעמים בחלקים בלתי שוים כפי מה שיעלה הגורל, ויש לכל אדם חלק ונחלה בה' מצד הלידה שנפשו חלק אלהי וזה נקרא חלק, ועז"א "ה' מנת חלקי ",

  • ב) יוכל לזכות בקדושה יתירה עפ"י הכנתו לפי מעשיו וזה נקרא כוס, עז"א "ה' כוסי ",
  • ג) יקבל מה' מתנה יתירה על יתר אחיו עפ"י רצון ה' אחר שזכה לזה תחלה ע"י מעשיו כמ"ש ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני וזה נקרא גורל, ועז"א "אתה תומיך גורלי ", שנגד שעובדי כוכבים מכחישים ההשגחה ואין להם חלק בה' והשגחתו רק בצבא השמים, ולא ע"י הכנה עפ"י מעשיהם אחר שהם מכחישים את הבחירה, ולא עפ"י גורל כי בחלקי נחל חלקם הן הם גורלם, לז"א כי שלשה אלה חלקו ונחלתו מה' לבד:

ביאור המילות

"חלקי כוסי, גורלי ". הכוס הוא החלק שהכין האדם והזמין א"ע אליו, כמו במכסת נפשות, במכסת הערכך, יום הכסא, לא כן החלק יהיה גם בדבר שנופל לאדם ממילא, ויש הבדל בין חלק וגורל, שהחלק הוא בשוה לפי החלוקה לחלקים שוים, אם בקו, וידו חלקתם להם בקו (ישעיה ל"ד), אם במאזני משקל (יחזקאל ה') קח לך מאזני משקל וחלקתם, וכדומה, והגורל יהיה לפעמים בחלקים בלתי שוים אם באיכות אם בכמות, עמ"ש ישעיה (י"ז י"ד): "(מלבי"ם)

""ה' מנת חלקי" - הוא המנה הניתן לחלקי ר"ל בו אני מאמין.

"וכוסי" - הוא המנה הניתן בתוך כוסי וכפל הדבר במ"ש.

"תומיך" - תמכת בידי להניחה על הגורל ההוא ר"ל עוררת לבי להאמין בך ואמר במשל כדרך האב התומך יד בנו החביב לו ומניחה על חלק היפה לומר את זה ברור לך." (מצודות)

 ""חבלים נפלו לי בנעימים" - כשנפל לי הגורל להיות בחלקך חבל נעים הוא זה אף עלי שפרה נחלה כזו" (רש"י).

""חבלים ", ויש הבדל ביני ובינם בין באושר הנפש בין בהצלחת הגוף, שבאושר הנפש "חבלים נפלו לי בנעימים ", קורא בשם נעימים את התענוגים הרוחנים שתשיג הנפש, שבזה נפלו לי חבלים וחלקים רבים בעדן הרוחני והצחצחות אשר עובדי האליל אין להם אושר הנפש וקיום נצחי, ולעומת הצלחת הגוף וכל הנתלה בזה שזה קורא נחלה, כי הצלחות האלה ינחילו האבות להבנים כמ"ש בית והון נחלת אבות, יש לי "נחלת שפרה עלי " לא כהעכו"ם שנחלתם אינו שפרה בעיניהם כי מבקשים מותרות ואינם שמחים בחלקם, כמ"ש מה בין תלמידיו של א"א לתלמידיו של בלעם הרשע כו' אוכלים בעוה"ז וכו':

ביאור המילות

"חבלים ". כמו ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהושע י"ז):

"נחלת ". כמו נחלה. וכן זמרת יה (שמות ט"ו), עזרת מצר (לקמן ס'): "(מלבי"ם)

""חבלים" - המחוזות אשר נפלו בחלקי הם המיוחדים בהדברים הנעימים ר"ל האלהים אשר בחרתי בו הוא האל המיוחד.

"אף נחלת" - הנחלה שבחרתי יפה היא בעיני וכפל הדבר במ"ש.

מצודת ציון

"חבלים" - כן יקראו המחוזות וכן מחבל בני יהודה (יהושע יט ט) ע"ש כי בחבל יחולק נחלה

"שפרה" - ענין היופי כמו אמרי שפר (בראשית מ"ט)" (מצודות)

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

תגובות