שירו לה' שיר חדש, שירו לה' כל הארץ

קוד: ביאור:תהלים צו1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהלים צו1: "שִׁירוּ לה' שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לה' כָּל הָאָרֶץ"

המצוה לשיר לה' שיר חדש נזכרת במקומות רבים בספר תהלים, ויש לה פירושים שונים. אולם בפסוקנו אפשר לפרש אותה בהקשרה.

הפרק הקודם תיאר את המצב הישן - בני ישראל הולכים אחרי ה' במדבר, בוכים ומתלוננים, תהלים צה8: "אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר" (פירוט), ולכן אינם מגיעים אל המנוחה, תהלים צה11: "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי".

בפרק הנוכחי אומר המשורר: "בואו נתחיל דף חדש. אתם עכשיו בארץ ישראל - בארץ המנוחה והנחלה. מעכשיו והלאה, במקום להתלונן כמו אבותיכם, שירו לה' שיר חדש - שיר הודיה על כך שהביא אתכם אל מנוחתו".  

ייתכן שמשורר זה הוא משה רבנו - ששמו נזכר בתחילת פרק צ. הוא ראה כמה צרות נגרמו מהבכיינות של עם ישראל, ולכן הוכיח אותם (בפרק צה) על קשי-ליבם, וקרא להם (בפרק זה) לשיר לה' שיר של שמחה והודיה.

פירושים נוספים

"שיר חדש - מזמור זה על העתיד, וסופו מוכיח כי בא לשפוט את הארץ בכל מקום שיר חדש על העתיד" (רש"י).

"שירו - מספר תחלה (בסימן זה ושאחריו) השגחת ה' באמצעות הטבע שיעשה נסים נסתרים ויסדר את הטבע באופן מסכים לתשועת ישראל ולהצלחת עבדיו ואוהבי שמו, ואמר "שירו לה' שיר חדש", כי העכו"ם היו יודעים שה' הוא הסבה הראשונה וקראו לו אלהא דאלהיא, רק שלא האמינו שהוא אינו דומה כפועל אחר, שאחר שפעל את מעשהו אין העשוי נתלה עוד בהפועל ונסתלקו ידי הפועל ממנו, למשל העושה מורה שעות, אחר שעשהו הוא סובב על אופניו וגליליו מעמצו, לא כן אצל ה' שהוא עודנו מסבב ועוסק במעשיו בכח שאין לו תכלית, וקיום הבריאה היא בריאה מתמדת, וכל המציאות לתלוי מכחו שאם יסלק רגע ידיו ממנו ישוב הכל אל האפס, וא"כ העכו"ם היו משוררים לו שיר ישן, על שהיה הסבה הראשונה להמציאות בראשית קדומים, ואתם תשירו לו שיר חדש, כי הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, וזאת שנית "שירו לה' כל הארץ" לא כמו עד עתה שרובי ההמון עם מן העכו"ם כחשו בה' ויאמרו לא הוא, ויחסו כל הבריאה לכוכבים ומזלות" (מלבי"ם).

"שירו לה' - לעתיד שירו על הישועה הבאה" (מצודות).

תגובות