פרשת ואתחנן- חזון אחרית הימים- כיצד?/ אהובה קליין

מאת: אהובה קליין

פרשת ואתחנן - חזון אחרית הימים-כיצד?

מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים בפרשה : הגלות הנוראה הצפויה לעם ישראל בעבור – חטאיהם ובהמשך -חזון אחרית הימים:
כנאמר: "כִּי- תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ; וְהִשְׁחַתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה - אֱלֹהֶיךָ, לְהַכְעִיסוֹ. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, כִּי-אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר, מֵעַל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ, כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן. וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה. וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: עֵץ וָאֶבֶן--אֲשֶׁר לֹא-יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן. וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ: כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. בַּצַּר לְךָ--וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ. כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ; וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת-בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם. כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ, לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל-הָאָרֶץ, וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם: הֲנִהְיָה, כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אוֹ, הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ. הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה—וַיֶּחִי". [דברים ד,כ"ה-ל"ג]
השאלות הן:
א] מה הסיבה לגלות הנוראה-וכיצד תתרחש?
ב] מהי התחזית לאחרית הימים?
תשובות.
הגלות
עבודת האלילים בהם יעסקו עם ישראל בארץ- היא אשר תגרום לעונש הגלות הנוראה.
רש"י מגלה לנו רמז מתי יגלו עם ישראל? והדבר רמוז במילה: "וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ" שהכתוב רומז על פי הגימטרייה של המילה: "וְנוֹשַׁנְתֶּם"- בתום שמונה מאות וחמישים ושתיים שנה ,הקדים ה' שתי שנים ל"נושנתם" כדי שלא יתקיים בהם העונש הנורא:
"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן".
בכך ה' עשה צדקה עם ישראל שהקדים את העונש -שנתיים קודם התאריך המיועד.
אונקלוס סובר: שעם ישראל השתעבדו לעמים עובדי אלילים.
ספורנו סבור: כי על ידי עבודת האלילים –בני ישראל- מכעיסים את ה' וגורמים לסילוק השכינה מהם ובכך דומים לגויים ,אשר אינם עובדי ה' ואינם משועבדים לתורת ה' ומצוותיה.
"בעל הטורים" מוצא רמז לארבעת הגלויות -במילים:"
"וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה"
"בָּעַמִּים"- בין הבבליים- היינו- גלות בבל.
"בַּגּוֹיִם"- בגימטרייה- בהמדי- היינו- גלות מדיי.
"יְנַהֵג" - בגימטרייה- ביון- כלומר- גלות יון.
"שָׁמָּה"- בגימטרייה- מרומיים- גלות רומי.
הרמב"ן סובר: שהגלות תתרחש באופן שבכל גוי וגוי בני ישראל יהיו במספר מועט- אבל באופן כללי עם ישראל יישאר במספר רב.
רבינו בחיי טוען: נסמכה פרשה זו לעניין עבודה זרה- לפי שעם ישראל עתידים לעסוק בעבודת האלילים בארצם ובעבור עוון זה - עתידים ללכת לגלות ולכן נאמר: "כִּי-תוֹלִיד בָּנִים.." ולא נאמר: "אם תוליד" -היות ובזמן שהוא מוכיח את עם ישראל – הוא מתנבא במה שיקרה להם לדורות בהמשך.
ובהקשר למילים:
"הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ"- בכוחם של השמים והארץ להעניש את ישראל במידה שלא יקיימו את התורה- על ידי עצירת הגשמים ואילו במצב שיקיימו את התורה יזכו לגשמים בעתם.
טעם נוסף לעדות השמים והארץ על התנהגות עם ישראל- לפי שהם נצחיים ויש באפשרותם להעיד דור אחר דור...
רבינו בחיי מסביר את עבודת האלילים בגלות- אין הכוונה שהם באמת יעבדו שם עבודת אלילים, אלא היות והם יעבדו לעובדי האלילים- זה יחשב כאילו עובדים עבודה זרה!
רבינו בחיי מדגיש את אפסיות האלילים- כפי שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֱלֹהִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם: עֵץ וָאֶבֶן--אֲשֶׁר לֹא-יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן, וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן".
הכתוב מזכיר ארבעה חושים: חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הטעם וחוש הריח.- אך נמנע מלהזכיר את חוש המישוש – שהוא החוש החמישי-היות והוא נכלל במילים: "וְלֹא יֹאכְלוּן"- שהוא חוש הטעם וגם המישוש. מתוך חמשת החושים- שלושה הם: חושים רוחניים- חוש הריח, חוש הראייה, חוש השמיעה וההוכחה לכך שהכתוב מציין חושים אלה אצל הקב"ה:
"וירא ה' "- [בראשית ו]
"וישמע ה' "-[במדבר י"א]
"וירח ה' "- [בראשית ,ה]
מכאן ניתן ללמוד את מעלת חמשת החושים של האדם -כי בעזרתם יכול לקיים מצוות- אך חלילה גם עבירות וחמישה אלה- הם כנגד חמישה חומשי תורה. וכל זה מנפלאות הבורא!
לכן הכתוב מגנה את העבודה הזרה שהם חסרי חושים ,אך בכך גם מדגיש את מעלת החושים אצל בני האדם.
אחרית הימים.
כאשר עם ישראל יהיה בגלות הוא יחפש את הקב"ה כנאמר: "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ: כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. בַּצַּר לְךָ--וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים"
רבינו בחיי שואל: מדוע נאמר: תחילה בלשון רבים:" וּבִקַּשְׁתֶּם" ובהמשך נאמר בלשון יחיד: "וּמָצָאתָ" מדוע לא נכתב "ומצאתם"? התשובה לכך: שאומנם הקב"ה שומע את תפילת הרבים כי יש לכך משקל רב, אך כאן התורה רוצה להדגיש כי גם תפילת היחיד- בכל לבבו ובכל נפשו- היא בעלת משמעות גדולה בעיני ה'.
הכתוב מדגיש: שעם ישראל מחויב לקב"ה לקיים את התורה- אף אומה לא זכתה לשמוע את קול ה' במעמד הר סיני. ומבחינה שכלית ניתן להבין שכל אומה חייבת לעבוד את בוראה ,אבל ישראל בהיותם העם הנבחר שקיבל את התורה עליו מציינים רז"ל את דברי דוד המלך:
"הַלְלוּ אֶת-יְהוָה, כָּל-גּוֹיִם; שַׁבְּחוּהוּ, כָּל-הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵינוּ, חַסְדּוֹ-- וֶאֱמֶת-יְהוָה לְעוֹלָם: הַלְלוּ-יָהּ" [תהלים קי"ז, א- ב] לכן עובדי כוכבים אינם ראויים לברך את ה'- אלא רק ישראל.
רש"ר מסביר: כי העבודה האלילית חומסת מהאדם את כל מוסריותו. וכאשר יהיו בגלות הם ירגישו את הניגוד של הקב"ה , הקרבה אליו תהיה מרוממת ומשחררת של אל חי ויחיד שהוא-" ה' אלוקיך" על ידי שיבקשו את ה' "בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ"
לסיכום, לאור האמור לעיל- עבודת האלילים היא חמורה מאד בעיני ה' לגבי עם ישראל- העם הנבחר שקיבל את התורה- למרבה הפלא -דווקא בגלות מתוך הצרה- יגלו ישראל את ה' באחרית הימים ,ידרשוהו וישובו אל חיק השכינה.



תגובות