מאת: אהובה קליין
פרשת וזאת הברכה - מהו הכלי באדם לקבלת הברכה?
מאת: אהובה קליין
פרשת : וזאת הברכה - נקראת בחג שמחת תורה - יחד עם תחילת פרשת בראשית.
זהו חג המחבר את עם ישראל מכל גווני הקשת לתורה הקדושה - פרשת "וזאת הברכה" מתחילה במילים: "וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ" [דברים ל"ג, א]
הפרשה מסתיימת בפסוקים:
"וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים. לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".
ואילו פרשת בראשית בחומש הראשון מתחילה במילים:
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ". [בראשית א, א]
השאלות הן:
א] מה המילה המקשרת בין שתי הפרשיות? [וזאת הברכה ופרשת בראשית]
ב] מהו מקור הברכה והשמחה?
תשובות.
המילה המקשרת את שתי הפרשיות - וזאת הברכה ובראשית.
"נתיבות שלום" מתייחס לשלושת המילים האחרונות בפרשת: וזאת הברכה:
"לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל".
בפסוק האחרון של התורה- טמונים -במיוחד- סודות התורה לעין סוף.
בתורת אבות נאמר על הפסוק : "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל". ראשי תיבות- כלי והאות האחרונה בפסוק היא: ל' ואילו האות הראשונה בספר בראשית היא: ב'-"בְּרֵאשִׁית" - שתי האותיות הנ"ל יוצרות את המילה: לב !
מכאן, שהכלי לקבל דרכו את הקדושה: זה הלב.
במסכת אבות נאמר:
"צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה
שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
עַיִן טוֹבָה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
חָבֵר טוֹב.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
שָׁכֵן טוֹב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
לֵב טוֹב.
אָמַר לָהֶם:
רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,
שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם".
מכאן כשם שבהנהגה הגשמית - הלב מקור החיות של האדם - ובלעדיו אין חיים.
חז"ל מדברים גם על חשיבות העין של האדם-כי עיוור נחשב למת [מסכת נדרים ס"ד]
כך מבחינה רוחנית אצל האדם: עין טובה ולב טוב - הם המפתח העיקרי לחיים הרוחניים:
העין יכולה גם, חלילה – להרע - כדברי חז"ל: עין רואה והלב חומד- בסופו של דבר התוצאות השליליות באות לידי ביטוי במעשים.
אך מנגד- העין הטובה יכולה לראות את החסרונות בעצמו ואילו אצל חברו-רק תמיד יראה את הטוב- כך גם בהנהגת הבורא רואה את כל הטוב והחסד שה' מטיב עמו.
אדם כזה תמיד יהיה שמח בחלקו.
לכן תחילת השלמות היא: העין הטובה ועל ידי זה גם הלב נעשה טוב. כי בכולם הוא רואה רק את הטוב - שזה המפתח הראוי לכל אדם.
מרן הס"ק מסלונים סובר: [בליקוטי שושנים [סוף באר אברהם]: המידה הזו של האדם-שהוא תמיד שמח בחלקו - נחשבת למידה כללית והיא גורמת לנפלאות בלב האדם -עד כדי כך שמשפיעה עליו הן בעולם הזה והן בעולם הבא ובמידה זו מסתיימת התורה הקדושה:– "...לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל"- ראשי תיבות- כלי לפי שעין טובה ולב טוב - משמשים כלי לקבל את התורה והם מהווים את היסודות אצל היהודי.
מקור הברכה
בספר התמצית למאיר ינאי: כתוב כי: האלוקים הוא מקור הברכות שאינן נפסקות לעולם ופרשה זו: "וזאת הברכה" נוהגים לקוראה בשמחת תורה, בסיומה תיכף מתחילים את פרשת בראשית – שהיא גם רומזת לברכה - לפי שמתחילה באות ב'.
מה שמעניין , כי בשמחת תורה - התורה בכבודה ובעצמה מברכת את עם ישראל בשמחה, כפי שנאמר: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך" [ דברים ט"ו, י ] מכאן שברוכים אלה הבאים ואלה הנמצאים בעולם התורה.
הרמב"ן מביא , בבראשית רבה [ק, י"ג] : מסופר שיעקב בירך את בניו טרם מותו שנאמר:" וזאת אשר דיבר אביהם" [בראשית מ"ט, כ"ח] והתכוון להגיד להם : כי עתיד אדם היוצא מיעקב לברך את עם ישראל וממקום שברכתו של יעקב נפסקה - תימשך על ידי משה ואמר להם: אימתי מגיעות הברכות לעם ישראל ? התשובה: משעה שיקבלו את התורה שנאמר בה: "וזאת התורה" כי המילה: "זאת" תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית
וכתוב [בראשית י"ז, י]:"זאת בריתי "
ה"נתיבות שלום" מסביר: משה הרים את העיניים והלב של ישראל - שיהיו כלי לקבל את הטוב בלבד ונטע את הכוח הזה בכל כלל עם ישראל כמו שנאמר:
"אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל". דבר חשוב זה - אין הגויים יכולים להגיע ולממש.
הרבי מלובביץ סבור: כי דווקא חג סוכות הנקרא גם בשם: חג האסיף ,הרי מתוך חג זה מסוגל היהודי לשאוב כוח בעבודת ה' וכוח כנגד יצר הרע.
מדוע דווקא חג האסיף הוא כה עוצמתי? התשובה לכך: החג הזה- הוא זמן שמחתנו - היהודי שטרח בשדהו רואה את גדולת הבורא שסייע לו בתוצאות- היבול הרב שצמח בשדהו.-כך מגיע לשמחה גדולה.
הרמב"ם אומר: אומנם בכל החגים היהודי מצווה לשמוח , אך בחג סוכות ישנה שמחה יתרה - שישראל שמחים בחג הקדוש הזה ובמיוחד בשמחת תורה ושמחה זו משפיעה עליו – על הלב- מכאן ייקח היהודי את השמחה לכל השנה- זהו מפתח ליהודי הן בענייניו הרוחניים והן בגשמיים - הן בעולם הזה ובעולם הבא.
לסיכום, לאור האמור לעיל: הכלי של האדם לקבל את הברכות בגשמיות וברוחניות הוא: הלב אשר מושפע מהעין הטובה של האדם- ויפים דברי דוד המלך:
לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי" [תהלים נ"א, י"ב]