פרשת מצורע-שבת הגדול- מסר אקטואלי לישראל!!/ אהובה קליין

מאת: אהובה קליין

פרשת מצורע – שבת הגדול – מסר אקטואלי לישראל !!
מאת: אהובה קליין .

הפרשה פותחת בפסוקים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ: וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן. וְיָצָא, הַכֹּהֵן, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה; וְרָאָה, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע-הַצָּרַעַת, מִן-הַצָּרוּעַ. וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת, טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְשָׁחַט, אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת--אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ, עַל-מַיִם חַיִּים. אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ, וְאֶת-עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת-שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת-הָאֵזֹב; וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה, עַל, הַמַּיִם הַחַיִּים. וְהִזָּה, עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת--שֶׁבַע פְּעָמִים; וְטִהֲרוֹ, וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת-בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְאַחַר, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, שִׁבְעַת יָמִים". [ויקרא י"ד, א- ט]
שבת זו - היא: "שבת הגדול": ההפטרה :בספר מלאכי: להלן קטע מדברי הנביא: מלאכי:
"וְעָרְבָה, לַיהוָה, מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם--כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם, לַמִּשְׁפָּט, וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים, וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר; וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר, וְלֹא יְרֵאוּנִי--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת. כִּי אֲנִי יְהוָה, לֹא שָׁנִיתִי; וְאַתֶּם בְּנֵי-יַעֲקֹב, לֹא כְלִיתֶם. לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם--שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה נָשׁוּב. ...." [תרי עשר- במלאכי פרקים: ג'-מפסוק ד']
השאלות הן:
א] מהי תורת המצורע?
ב] קשר אקטואלי בין הפרשה ונבואת מלאכי- האמנם ?
תשובות.
תורת המצורע - משמעותה.
נשאלה שאלה בגמרא: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב ? [כלומר- מה פירוש הדברים שנאמרו בפסוק: "תורת המצורע" ?- [והתשובה]: - זאת תהיה תורתו של המוציא שם רע".[ערכין ,ט"ו, ב']
להלן משל מעניין: "זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע":
"תורת המוציא שם רע, מעשה ברוכל אחד שהיה מחזר בעיירות הסמוכות לציפורי, והיה מכריז ואומר: מי מבקש לקנות סם חיים? היו הכול מתכנסים ובאים אצלו ואומרים לו: תן לנו סם - חיים.
היה רבי ינאי יושב בטרקלינו ושונה [לומד] ושמע את המכריז על מכירת סם - חיים. אמרו לו: בוא ועלה אלי ומכור לי, אמר לו אותו רוכל:
לא לך ולא לכשכמותך. סִרְהֵב [הפציר] בו רבי ינאי ועלה אצלו, הוציא לו ספר תהלים והראה לו פסוק:
"מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים"?
מה כתוב אחריו? "אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה".[תהלים לד, י"ג- י"ד]
אמר רבי ינאי: אף שלמה מכריז ואומר: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ". [משלי כ"א, כ"ג]- אל תקרי [תקרא] מצרות אלא מצרעת... [ויקרא רבה ט"ז, ב']
ה"נתיבות שלום" שואל: מדוע נאמר על המצורע: "וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן"?
תשובתו: יש שאדם חוטא ועיקר החטא - עצם המעשה האסור- אך יש חטאים הנובעים משורשים עמוקים של מידות רעות-כגון: מידת הגאווה, מידת התאווה.....במצב זה עיקר הפגם אצל האדם אינו החטא שעשה- אלא השורש הפורה ראש ולענה - זה מה שהצמיח אצלו את פרי הבאושים, היינו ,אותן מידות – שהן שורש הרע וגרמו לעשיית העבירה.
כאשר האדם מגיע למצב זה - הוא פשוט נשלט על ידי יצר הרע.
דוגמת המצורע - המוציא שם רע על אחרים.
מתברר, כי שורשי הרע - המידות הרעות שבאדם הם קשים ממעשה העבירה.
לכן הפתרון למצב זה: לעקור את השורש הפורה ראש ולענה.
כי כל עוד אינו עוקר את שורש המידות הרעות - הרי שב ומצמיח באושים.
לכן ,העצה הראשונה לאותו אדם שחטא והוא נענש בצרעת- הוא מובא אל אהרון הכהן ,או לאחד מבניו והמטרה בזה: שהוא יהיה קשור לצדיק או לקבוצה שמחוברים לקב"ה ולתורה הקדושה. כאן טמון הכוח להוציאו משלטון יצר הרע.
הדרך לטהרת המצורע מתבצעת בתיקון כפול, תחילה: סור מרע. ואחר כך: עשה טוב. והדבר מרומז בשתי הציפורים שהוא חייב להביא: את הציפור האחת שחטו על מים חיים ומהדם שלה היזו שבע הזאות ואת הציפור החיה שלחו ,אחר כך, על פני השדה. וכפי שלומדים מהתורה עניינם בבחינת שני השעירים של יום הכיפורים- שעיר אחד - היה חטאת לה' ואת השעיר שנועד לעזאזל- שלחו למדבר. וגם שני השעירים- הם כנגד: סור מרע- ועשה טוב,
השעיר לעזאזל- הוא כנגד: סור מרע- כמו שנאמר: " וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל- עֲוֺנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה" [ויקרא ט"ז, כ"ב]
השעיר לעזאזל נשלח למדבר –כי כוח הטומאה היה כה חזק שאם היו שולחים אותו לישוב- היה מדביק בטומאתו את כל הישוב
השעיר לה' – הוא "ועשה טוב"- שמטרתו: לקרב את ישראל לה'.
אבל אצל המצורע – שהוא חטא בחטא פרטי - את הציפור שולחים לשדה-שאין שם אנשים,
על ידי שני הציפורים הוא מהפך נגע - לעונג - מלשון להתענג אל ה'.
בנוסף לשתי הציפורים נאמר:
"וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר .....וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב".
אמר שלמה המלך: מפני מה מצורע זה נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים- בעץ ארז ובאזוב? אלא על ידי שאדם מגביה את עצמו כארז- הוא לוקה בצרעת- וכיון שמשפיל את עצמו כאזוב - הוא מתרפא באזוב.[פסיקתא דר' כהנא]
השבת הגדול מסר אקטואלי לעם ישראל ממש לימים אלה:
אמרו חז"ל: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל" [מסכת ר"ה י"א]
מכאן: שכל חודש ניסן - נחשב לחודש הגאולה.
מבאר רבינו הר"ן: על ידי שגאולת מצרים הייתה בחודש ניסן ,לכן עד היום: חודש זה מסוגל לגאולה- כי כשם שבעניינים הגשמיים- קל יותר להרתיח מים שכבר רתחו בעבר וקל יותר להדליק נר שכבר דלק בעבר, באופן דומה ברוחניות- קל יותר להחיש ולהביא גאולה בחודש שכבר נגאלו בו!
מתוך לימוד פרשת מצורע, ניתן להבחין בקו המחבר בין הפרשה העוסקת בחטא לשון הרע - ובמקרה שאדם חטא והוציא שם רע על הזולת – ונעשה מצורע ,הוא מצווה להיבדק דווקא על ידי כהן- כי מחלתו אינה פיזית, אלא רוחנית- הנובעת בעיקר ממידותיו הרעות ולכן הוא מובא אל הכהן- כדי שיטהר אותו- אך גם כדי שיהיה בחברתו –ויושפע ממעשיו הטובים.
כלומר: התכלית היא: לסור מרע ולעשות טוב- להיות צדיק וירא שמים ואותו המסר מובא גם בהפטרה:
"לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי, וְלֹא שְׁמַרְתֶּם--שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה נָשׁוּב".
הנביא מודיע שיבוא יום משפט -"וקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם, לַמִּשְׁפָּט"- הכוונה למשפט אלוקים :הצדיקים ייהנו מאור החמה- אך הרשעים ייענשו,- יהפכו לאפר.
הנביא דורש להתחבר לתורה הקדושה ומבטיח את בוא אליהו הנביא טרם היום הגדול.
לאור האמור לעיל, ניתן להבין כי מסר הנביא מלאכי הוא : לקיים את התורה ככתבה ולשונה כפי שישראל קיבלוה לרגלי הר סיני.
כמה חשובים דבריו במיוחד בימים אלה בתקופת המלחמה קיומית:
"זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא--לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם--פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם".
מסר זה מרמז לאחרית הימים:
"בַּצַּר לְךָ--וּמְצָאוּךָ, כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; בְּאַחֲרִית, הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ" [דברים ד', ל'- ל"א].

פרשת מצורע-שבת הגדול- מסר אקטואלי לישראל!!/ אהובה קליין

תגובות