"מנה אחת אפיים" – פירוש מורחב, או – התפילה כתרופה לכעס

קוד: "מנה אחת אפיים" – פירוש מורחב, או – התפילה כתרופה לכעס בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

"מנה אחת אפיים" – פירוש מורחב, או – התפילה כתרופה לכעס

שמואל א, א, 5: "ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את-חנה אהב ויהוה סגר רחמה".

אראל סגל [1] מציין שלושה פירושים אפשריים לביטוי "מנה אחת אפיים":

  1. מלשון פנים ובמשמעות של "בסבר פנים יפות", כפי שמפרש רש"י.
  2. מלשון כעס, אף, כלומר לנגד כעסה.
  3. מנה גדולה יותר, פי שניים, כפי שהשתרש בלשון המודרנית

לי נראה שהפירוש השלישי, למרות שניתן ללמוד אותו מן ההקשר, לא מסתבר מבחינה לשונית, ולעומת זאת כנראה המשמעות היא שילוב כלשהו של שתי האפשרויות הראשונות. שכן הפסוק הבא (6) מדבר על כעס:

"וכעסתה צרתה גם-כעס בעבור הרעמה כי-סגר יהוה בעד רחמה".

וכן בהמשך (פסוק 18) ישנו ביטוי נוסף קצת מסתורי, המתפרש במשמעות זו:

"ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא-היו-לה עוד".

ומפרש מצודת ציון: "ופניה - ענין זעם, כמו (ירמיהו ג יב) לא אפיל פני בכם".

כלומר, כמו שאף הוא גם כעס וגם פנים, כך גם פנים, מלבד משמעם כפנים-פרצוף, מבטאים גם כעס. בכל מקרה אין ספק שהנושא המדובר בביטוי המיוחד השני הוא גם המדובר בביטוי המיוחד הראשון. ומשמעו אם כן – נתן לה מנה אחת כנגד פניה הכועסים, וכנראה הכוונה כפירוש רש"י שנתן אותה בסבר פנים יפות.

 

נדבך נוסף:

במאמרי "צירופי מילים מכריעים בתנ"ך" [2] ציינתי, כי פעמים רבות ביטוי ייחודי המופיע בתנ"ך בפרשה מסוימת יכול ללמדנו על הנושא העיקרי של הפרשה כולה. לפי זה, הנושא העיקרי של פרקנו הוא כעסה של חנה. אך בכך התמונה עדיין לא שלמה. שכן יש משמעות נוספת למילה "אפיים", כפי שמציין אראל סגל [3], והיא באה בצירוף: "נפילת אפיים", כלומר תפילה. ותפילה היא באמת הנושא העיקרי שבו עוסק פרקנו, עד שחז"ל אמרו שהלכות תפילה לומדים מחנה [4].

בעצם, יש כאן איחוד של שתי המשמעויות למשמעות אחת כוללת האומרת: אל מול פני כעסה נקטה חנה בצעד התפילה. ומכאן נוכל ללמוד אף אנו את מעלת התפילה כתרופה לכעס. לכעס על המציאות ואולי גם ככעס על אלוהים, שמנע ממנה פרי בטן.

באופן דומה, במאמרי על "כמה מילים בתנ"ך ומה שאפשר ללמוד מהן, באופן שלא חשבת" [5] הראיתי שלעיתים קרובות מבט מעמיק במילה תנ"כית יכול ללמד אותנו הרבה מאוד, מבלי להזדקק למקורות נוספים. והנה, הרב אילן פור במאמרו "שיח-שיחה" [6] מציין שלוש משמעויות שונות למילה שיח: שיחה, כאב, וכן השיח הצומח (ויש גם שוחה באדמה ושיח-תפילה). לפי פירושנו, שתי המשמעויות הראשונות נובעות זו מזו. כלומר, אל מול השיח-כאב בא המרפא שיח-דיבור. וכן נאמר הפסוק הידוע:

משלי יב25: "דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה".

(אמנם כוונת הפסוק כנראה שונה מהפירוש המקובל, אך כבר ציינתי בעבר [7] שאת אותה משמעות מקבלים אף מפסוקים אחרים).

 

ועוד, במאמר אחר [8] ציינתי שישנו גם המושג של תפילה חילונית, והיא התכווננות של האדם לתופעות בעולם או אל עצמו, או כפירוש הרש"ר הירש בחינת שפיטת האדם את עצמו. הדרך הזו פתוחה, אם כן, גם לחילוניים.

ועוד, ישנה משמעות נוספת לאף, להרמת אף, והיא הגאווה. נראה שביחס למשמעות זו כתב גוגול את סיפורו הידוע "האף". ובכן, התפילה יכולה להיות תרופה גם לגאווה, שכן אל מול הרמת האף, כאן האפיים נופלים ארצה.

ועוד, מכאן תובן ביקורתי על ספרה של חוה עציוני הלוי "ולו שתי נשים" [9], בה התרעמתי על כך שאת הביטוי המסתורי "מנה אחת אפיים" היא לא מפרשת כלל, אלא מביאה אותו ככתבו וכלשונו. אני חושב שהראיתי שהוא טומן בחובו משמעויות רבות.



[1] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/nvir/jmuela/ja-01-05.html

[2] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0707_0.html

[3] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/apym.html

[4] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/nvir/jmuela/ja-01-13.html

[5] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_index_2.html

[6] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/sofrim/ilanhp/six.html

[7] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t2822_0.html

[8] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t08a01_3.html

[9] ראו: http://tora.us.fm/tnk1/messages/sig_9sfr_6.html

תגובות