עיניו קמה - בלי תזוזה, כמו בקומה

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

שמואל א פרק ד, פסוק טו:

וְעֵלִי, בֶּן-תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה; וְעֵינָיו קָמָה, וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת. 

מצודת ציון:

קמה - רצה לומר כל אחת קמה, כי בעת הראות, דרך העין להתנענע, ושל עלי קמה ועמדה, כי לא ראה עוד.

 

לדעתי יש כאן משמעות קדומה של השורש ק"ם במשמע של אי-תזוזה (כפי שמפרש מצודת ציון), בדיוק כפי ש"עמד", הוא גם התייצב על רגליו, התרומם, וגם "עמד מלכת" (שגם הוא "התייצב").

ועוד, שלדעתי משמעות זו השתמרה בשפה האנגלית (המושפעת מהעברית לפי סברתי), שהרי מצב בלי תזוזה נקרא: קומה! (coma).

הבעיה היחידה היא שצריך היה לכאורה לכתוב "קמו", כמו ב:

מלכים א יד4: "ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא יכל לראות כי  קמו עיניו  משיבו".

גם יצחק אגב, כידוע, הלך והתעוור בשיבתו, אך שם לא בא פועל זה.

 

ואפרופו סברות לשון, למי שמפקפק בשורש החד-עיצורי, יש לכך עדות בפרקנו, בפירוש רש"י (אף שאיני מקבלו):

שמואל א פרק ד, פסוק יט:

וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת-פִּינְחָס, הָרָה לָלַת, וַתִּשְׁמַע אֶת-הַשְּׁמוּעָה אֶל-הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ; וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד, כִּי-נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. 

רש"י:

ללת - על כרחו ללדת פירושו, ואין לו דמיון: ומנחם חברו בחלק יללה, לפי שחבלי לידתה ביללה באו לה, ויסוד יללה, אין אות ביסודה אלא למ"ד לבדה