הבדל המעשה בין מישע מלך מואב מזרע לוט לבין אברהם וזרעו

ספר תהילים פרק מב

(א) לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח:

(ב) כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים:

וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְהֹוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה

(ג) צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא   וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים :

(ד)  הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם  אַיֵּה   אֱלֹהֶיךָ :  

(ה) אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:

(ו) מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו:

(ז) אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר:

(ח) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ:

(ט) יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי:

(י) אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:

(יא)  בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם  אַיֵּה   אֱלֹהֶיךָ :

  וככה חרפו את אברהם צורריו בשמים  אך אברהם אשר אל חי בקרבו הוכיח נאמנותו לאלהים לשמוע ב קֹ ל ו 
כאשר בא לשחוט את בנו כי אהבת אלהים גדולה מאהבת בנו וכאשר אהבת אלהים גדולה בין דוד ויונתן נפלאת מאהבת נשים

ובעקדת יצחק בידי אברהם אבינו אשר לקחו להר המוריה להעלותו לעולה נהיה מאז קצף גדול על כל  צוֹרְרי אברהם וזרעו וכי יעקב בן יצחק זרעו וביצחק יקרא לאברהם זרע
ואברהם אבינו עקד את בנו במצוות אלהים לשמוע   ב קֹ ל   דברו לאמור כי יש ברכה במעשה האיש השומע בקול אלהים וגם אלהים צדיק ושלח מלאכו לחשוך את אברהם עבדו מתועבת הגוים ולא שלח ידו אל הנער יצחק בנו
וכי מישע מלך מואב ניסה לשחזר את מעשה אברהם בעקדת בנו להביא קצף על  צוֹרְרי  מישע מלך מואב וזאת למרות פי אלהים אשר לא ציוה לשחוט בני אנוש כי אם רק צאן ובקר כאשר היה שה לעולה תחת יצחק בן אברהם אבינו
ובספר הנביא ירמיהו פרק לב הוכיח ירמיהו הנביא כי יהוה אלהי ישראל שונא את תועבת הגוים המקריבים את בניהם ובנותיהם לַמֹּלֶךְ וכך כתוב:
(לה) וַיִּבְנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִים וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי לַעֲשֹוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת לְמַעַן הַחֲטִי {הַחֲטִיא} אֶת יְהוּדָה:
לכן דעו כולם כי להיות מוסרי ויפה נפש זה אמנם טוב בעיני אלהים ואכן אברהם אבינו היה מוסרי ויפה נפש לכן היה הניסיון גדול מאד לאברהם אבינו ואברהם אבינו הוכיח לכל בר-דעת כי לשמוע בקול אלהים זה הדבר הנעלה ביותר כי המצוה לשמוע בקול אלהים טובה יותר מלהיות איש יפה נפש

לכן בני ישראל מלים את בניהם בברית המילה ואם יפי הנפש יגידו "זה אכזרי" זה לא בגלל אהבתם לבניהם כי את בניהם הם מוכנים להקריב למען אלהים אחרים