ירמיהו ב בעברית מדוברת

קוד: ירמיהו ב בעברית מדוברת בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתמר כהן

אל:

זכרתי לך חסד נעוריך
ב,א ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. ב,ב הלוך וקראת באזני ירושלם לאמר, כה אמר יהוה, זוכר אני לך את רגשי החיבה (שנעשו כחסד) בימי נעוריך, את אהבתך אלי בזמן כלולתיך (כשהיית כלה)--לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה. ב,ג ישראל נחשבים כקודש ליהוה, כראשית תבואתו (הניתנת לכהן וזר לא יאכל אותה); כל הפוגעים בו (בישראל) ישאו עוונם, רעה תבוא אליהם נאם-יהוה. {פ}

עוד אריב איתכם
ב,ד שמעו דבר-יהוה בית יעקב, וכל-משפחות בית ישראל. ב,ה כה אמר יהוה, מה-מצאו אבותיכם בי עול--כי התרחקו ממני; וילכו אחרי ההבל (האלילים) ויהבלו (נעשו בעצמם הבל, אפס). ב,ו ולא אמרו--איה יהוה, המעלה אותנו מארץ מצרים; המוליך אתנו במדבר, בארץ ערבה שיש בה הרבה שוחות (=בורות), בארץ שממה וחשכה--בארץ שלא עבר בה איש, ולא-ישב אדם שם. ב,ז ואביא אתכם אל-ארץ הכרמל (שיש בה שדות וגני פירות), לאכל פריה וטובה; ותבואו ותטמאו את-ארצי, ונחלתי שמתם לתועבה. ב,ח הכהנים, לא אמרו איה יהוה, ותופשי התורה (הכהנים) לא ידעוני, ומנהיגי האומה פשעו בי; והנביאים נבאו בבעל, ואחרי האלילים אשר לא-יועילו הלכו. ב,ט לכן, עוד אריב אתכם--נאם-יהוה; ואת-בני בניכם, אריב.

שתים רעות עשה עמי
ב,י כי עברו ליון ואיטליה במערב וראו, ושלחו שליחים לשבטי הבדוים במזרח והתבוננו היטב; וראו, האם היתה כזאת. ב,יא האם החליף עם את אלוהיו, אע"פ שהאלים שלהם אינם אלהים; ועמי החליף את אלוהיו, בלוא יועיל. ב,יב השתוממו שמים על-זאת; וחרדו והיו לחורבן (בגלל השערוריה), נאם-יהוה. ב,יג כי-שתים רעות עשה עמי: אותי עזבו מקור מים חיים, והלכו לחצוב להם בארות--בארת נשברים (שקירותיהם סדוקים), אשר לא-יכילו בקרבם את המים (כי המים נבלעים בהם).

כי רע ומר עזבך את ה' אלהיך
ב,יד האם ישראל הוא עבד—האם ישראל הוא בן שפחה: מדוע היה לביזה (למשעבדים זרים). ב,טו עליו ישאגו כפירים (=אריות, כינוי למלכי העמים) והרימו את קולם; וישיתו את ארצו לשממה, עריו נשרפו ונותרו מבלי יושב. ב,טז גם-בני-נף, ותחפנס (תושבי מצרים שבהם אתם בוטחים), ירוצצו קדקדך. ב,יז הלוא כל זה נגרם לך: בגלל שעזבת את-יהוה אלהיך, בה בשעה שהוא הוליכך בדרך הישר. ב,יח ועתה, למה-לך לפנות לדרך מצרים, לשתות את מי הנילוס (למה לך לבקש ממצרים עזרה); ולמה-לך לפנות לדרך אשור, לשתות את מי נהר פרת (למה לך לבקש מאשור עזרה). ב,יט [והרי אין בידיהם לעזור, כי] יסורייך באו בגלל רעתך, ומעשה שובבותך ופחזותך הם שגרמו לתוכחתך, ודעי וראי כי-רע ומר הגיע אלייך, בגלל שעזבת את-יהוה אלהיך; ואין יראתי מוטלת עליך, נאם-אדני יהוה צבאות.

מעולם שברתי עלך
ב,כ כי מימי קדם כבר שברת את עולך (כלומר מרדת בה'), וניתקת את מוסרותיך (כנ"ל), ותאמרי לא אעבוד את ה': כי על-כל-גבעה גבוהה, ותחת כל-עץ רענן, את נודדת ועושה מעשה זנות. ב,כא ואנכי נטעתיך מזרעוני גפן משובחת, וכל הזרעים היו משובחים; ואיך נהפכת לי, לזמורות רעות של גפן. ב,כב כי אם-תכבסי בנתר (מן מלח לכביסה), ותרבי-לכבס בבורית (סבון של צמחים)—עוונך רשום לפני ככתם (ולא ימחה), נאם אדני יהוה. ב,כג איך תאמרי לא נטמאתי, אחרי הבעלים לא הלכתי--ראי דרכך בגיא (מול בית פעור בזמן יציאת מצרים), ודעי מה עשית: גמלה צעירה, המתרוצצת הנה והנה בדרכים. ב,כד אתון בר הרגילה להיות במדבר, בתאוותה שאפה רוח (בעת מרוצתה)—בעונת ההתייחמות מי יוכל לעוצרה; כל-מבקשיה לא ייעפו, ובמלאת הריונה שאז היא כבדת משקל יתפסוה (וכן ישראל במלאת סאת עוונם יקבלו את ענשם. הנביא מדמה את ישראל השטופים באלילים לחיות מדבר). ב,כה מנעי רגלך מיחף, וגרונך מצמאה (מריצה ומתשוקה משונה לעבודת אלילים); ותאמרי לשוא כל דברי הנביאים--לא אעשה כדבריהם, כי אהבתי זרים ואחריהם אלך.

כבשת גנב כי ימצא
ב,כו כמו הבושה שתגיע לגנב כשיתפס, כן יתבישו בית ישראל; המה מלכיהם שריהם, וכהניהם ונביאיהם. ב,כז אמרים לעץ אבי אתה, ולאבן את ילדתיני, כי-פנו אלי ערף ולא פנים; ובעת רעתם יאמרו, קומה והושיענו. ב,כח ואיה אלהיך, אשר עשית לך--יקומו, אם-יושיעוך בעת רעתך: כי מספר עריך, היו אלהיך יהודה (אין עיר בלי אליל אבל הם לא יושיעו בעת צרה). {ס}

למה תריבו אלי
ב,כט למה תריבו איתי (ותתלוננו על מצבכם); כלכם פשעתם בי, נאם-יהוה. ב,ל לשוא הכיתי את-בניכם להחזירם למוטב, מוסר לא לקחו (ולא תקנו את דרכם); הרגתם את הנביאים שבאו להטיף לכם את דבר ה', כמו אריה משחית. ב,לא אתם בני הדור החדש הבינו את דבר-יהוה, האם הייתי לישראל כמדבר, האם הייתי לישראל כארץ אפלה וצלמות; מדוע אמרו עמי התרחקנו ממך—לא נבוא עוד אליך. ב,לב התשכח בתולה תכשיטיה, התשכח כלה את הסרטים שעל ראשה; ועמי שכחוני, כבר הרבה זמן. ב,לג למה תתייפי כדי לרכוש את אהבת הגוים; הן היית מורה לרעה אפילו למקולקלים שבעובדי האלילים (כי הריעות לעשות מהם). ב,לד גם בשולי בגדיך נמצא דם הרוגים של אביונים נקיים; ולא מצאת אותם במחתרת שהותר דמם. ואחרי כל אלה [המשך בפסוק הבא]. ב,לה ותאמרי נקיה אני מעוון, אך שב כעסו ממני; [דברי ה':] הנני נשפט אותך, על-אמרך לא חטאתי. ב,לו מדוע תלכי הרחק, ותשני את-דרכך (פעם למצרים ופעם לאשור); גם ממצרים תבושי, כאשר-בושת מאשור. ב,לז גם מאת זה תצאי, וידיך על-ראשך (סמל לכניעה): כי-מאס יהוה בעמים שבטחת בהם, ולא תצליחי למצוא חן בעיניהם שיעזרוך.


תגובות