מבנים בתנ"ך

קוד: מבנים של פרשות בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: אראל

אל: כפית ה'תשס"ג

במאמר זה נתייחס לשלוש שאלות:

1. איך מגלים מבנה של קטע?

2. אלה סוגים של מבנים קיימים בתנ"ך?

3. מהי המשמעות של המבנה?

 

1.     איך מגלים מבנה של קטע (שלב ראשון)

כשאנחנו בונים תצרף ("פאזל" בלע"ז), אנחנו מחפשים חלקים שיש להם צבע ד ומה או צורה משלימה, ומנסים לשים אותם אחד ליד השני. באופן דומה, כשאנחנו בונים מבנה של קטע בתנ"ך, קודם-כל אנחנו מזהים פסוקים שיש בהם ביטויים דומים, או פסוקים עם תוכן דומה או מנוגד.

 

למשל, שני הפסוקים בספר מלאכי:

דומים גם בתוכן (תלונה על הצלחת הרשעים) וגם בביטויים (המסומנים בקו).

 

הפסוקים בספר זכריה:

  •         ז3: " לאמור אל הכוהנים אשר לבית ה' צבאות ואל הנביאים לאמור: 'האבכה בחודש החמישי - הינזר כאשר עשיתי זה כמה שנים?'".
  •         ח18-19: " ויהי דבר ה' צבאות אליי לאמור: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים; והאמת והשלום אהבו"

    דומים בתוכן - הפסוק השני מתייחס לשאלה שנשאלת בפסוק הראשון.

     

    והפסוקים בספר מיכה:

    ·         ד9:   " עתה, למה תריעי ריע; המלך אין בך, אם יועצך אבד - כי החזיקך חיל כיולדה ?!"

    ·         ד10: " חולי וגוחי בת ציון, כיולדה :   כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד בבל שם תינצלי - שם יגאלך ה' מכף אויבייך"

    הם מנוגדים - בפסוק הראשון הנביא תמיה על כך שבת-ציון צועקת ב"חיל כיולדה", ובפסוק השני הוא מצווה עליה "חולי... כיולדה".

     

    2.     אלה סוגים של מבנים קיימים (שלב שני)

    בשלב השני, אנחנו מעיינים בפסוקים שנמצאים לפני ואחרי הפסוקים הדומים, ומנסים לראות אם גם הם דומים או מנוגדים.

     

    כך, בדוגמה מספר מלאכי:

  •         בפסוקים שלפני התלונה הראשונה, מדובר על (ב4-9) " ואתם סרתם מן הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שיחתם ברית הלוי, אמר ה' צ'... כפי אשר אינכם שומרים את דרכיי, ונושאים פנים בתורה ", ובפסוקים שאחריו מדובר על ) ג01-05) " הנני שולח מלאכי, ופינה דרך לפניי; ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים; ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא -אמר ה' צ'... כי הוא כאש מצרף, וכבורית מכבסים"
  •         הפסוקים שלפני התלונה השניה דומים לפסוקים שלפני התלונה הראשונה - מדובר בהם על ) ג06-12) " כי אני, ה', לא שניתי; ואתם , בני יעקב, לא כליתם. למימי אבותיכם סרתם מחוקיי, ולא שמרתם - שובו אליי ואשובה אליכם, אמר ה' צ'! ואמרתם: 'במה נשוב?'... המעשר והתרומה... ". גם הפסוקים שאחרי התלונה השניה דומים לפסוקים שאחרי התלונה הראשונה - מדובר בהם על (ג19) " כי הנה היום בא, בוער כתנור ; והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא, אמר ה' צ', אשר לא יעזוב להם שורש וענף. וזרחה לכם, יראי שמי, שמש צדקה, ומרפא בכנפיה..."

    ניתן לראות שיש כאן התאמה, שמזכירה מבנה של טבלה:

    ) ג01-05) הנני שולח מלאכי, ופינה דרך לפניי; ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים; ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא -אמר ה' צ'... כי הוא כאש מצרף, וכבורית מכבסים.

    ) ב17) הוגעתם ה' בדבריכם . ואמרתם: 'במה הוגענו ?': באמורכם: 'כל עושה רע טוב בעיני ה' ובהם הוא חפץ '; או - 'איה אלוהי המשפט?!'

    ) ב4-9) ...ואתם סרתם מן הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שיחתם ברית הלוי, אמר ה' צ'... כפי אשר אינכם שומרים את דרכיי, ונושאים פנים בתורה...

    ) ג16-21) כי הנה היום בא , בוער כתנור ; והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא, אמר ה' צ', אשר לא יעזוב להם שורש וענף. וזרחה לכם, יראי שמי, שמש צדקה, ומרפא בכנפיה...

    ) ג13-15): חזקו עליי דבריכם , אמר ה';... אמרתם: 'שוא עבוד אלהים; ומה בצע כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית, מפני ה' צ'?! ועתה אנחנו מאשרים זדים, גם נבנו עושי רשעה , גם בחנו אלוהים ויימלטו!'

    ) ג06-12): למימי אבותיכם סרתם מחוקיי, ולא שמרתם - שובו אליי ואשובה אליכם, אמר ה' צ'! ואמרתם: 'במה נשוב?'... המעשר והתרומה...

    בכל עמודה בטבלה, הביטויים המודגשים בקו מראים על דמיון בין שתי השורות. כמו בתצרף, הפסוקים הדומים נמצאים זה ליד זה

    במבנה.

    מבנה של טבלה, שבו ההתחלה של הקטע הראשון מקבילה להתחלה של הקטע השני, האמצע מקביל לאמצע והסוף מקביל לסוף, הוא מבנה נפוץ מאד בתנ"ך. דוגמה בולטת למבנה כזה ניתן למצוא כבר בתחילת ספר מלאכי (א6): " בן יכבד אב, ועבד - אדוניו; ואם אב אני - איה כבודי? ואם אדונים אני - איה מוראי? ". ניתן למצוא עוד דוגמאות רבות למבנה זה כאן . אחת המטרות של מבנה כזה היא לגרום לנו לחשוב בצורה דו-מימדית - לחשוב על הקשר ועל ההבדלים בין הפסוקים הנמצאים באותו מקום בשני הקטעים המקבילים.  הסבר מפורט נמצא כאן

     

    בדוגמה מספר זכריה המצב שונה:

  •         בפסוק שלפני השאלה נאמר (ז2): "וישלח, בית אל, שראצר, ורגם מלך ואנשיו-- לחלות את פני ה' ". ובפסוקים שאחריה מתוארות ארבע דרישות שדורש ה' מבני ישראל, כמו (ז9-10) " כה אמר ה' צבאות לאמור: משפט אמת שפוטו, וחסד ורחמים עשו איש את אחיו. ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשוקו; ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם"
  •         הפסוקים שלפני התשובה דומים לפסוקים שאחרי השאלה - מתוארות בהם ארבע דרישות של ה' מבני ישראל (ח16-17): " דברו אמת איש את רעהו, אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם, ושבועת שקר אל תאהבו ". הבפסוקים שאחרי התשובה דומים לפסוקים שלפני השאלה - נאמר בהם ( ח20-22): " עוד... והלכו יושבי אחת אל אחת לאמור, נלכה הלוך לחלות את פני ה' , ולבקש את ה' צבאות; אלכה גם אני. ובאו עמים רבים וגויים עצומים, לבקש את ה' צבאות בירושלים, ולחלות, את פני ה' ."

    ניתן לראות שיש כאן התאמה, אבל כאן היא לא מזכירה מבנה של טבלה אלא מבנה של שיקוף, כמו במראה, או כמו בגבעה:

     

     

     

    באמצע (ח1-15) יש נבואות נחמה, וביניהן הפסוק המופלא - " גם בעיני ייפלא ".

     

     

     

     

     

    (ח16-17) ה' מזכיר 4 דרישות חדשות, גבוהות יותר.

     

    (ז8-12) ה' מזכיר את 4 הדרישות מימי הבית הראשון, דרישות שהפרתן הביאה לחורבן.

     

     

     

    (ח19) ה' אומר שבעתיד " צום הרביעי וצום החמישי... יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים "

     

     

     

    (ז3-7) המשלחת שואלת " האבכה בחודש החמישי ...?",   וה' עונה שזה לא משנה לו אם יצומו או יאכלו.

     

    (ח20-22) ה' אומר שבעתיד יבואו " עמים רבים וגויים עצומים... לחלות את פני ה' ".

     

     

     

     

     

    (ז2) משלחת מישראל באה " לחלות את פני ה' ".

    בכל "מפלס" של הגבעה נמצאים פסוקים מקבילים.

    מבנה דמוי גבעה הוא קצת פחות נפוץ מאשר מבנה דמוי טבלה, אבל גם הוא מופיע די הרבה בתנ"ך. ניתן למצוא דוגמאות רבות למבנה כזה על-ידי קריאת מאמרים שנכתבו בדורנו בכתבי-עת תנ"כיים, למשל ב"מגדים". כותבים שונים מכנים אותו בשמות שונים: "מבנה כיאסטי" (על שם האות היוונית "כי", שדומה לאות X ); "מבנה קודקודי", "מבנה מסגרות" (כי הוא מציג את הפרק כמסגרות שנמצאות אחת בתוך השניה), "מבנה של שיקוף", ועוד. אחת המטרות האפשריות של מבנה כזה היא להפנות את תשומת ליבנו להבדלים בין הפסוקים המקבילים בשני חצאי ה"גבעה", ולגרום לנו להבין שההבדל ביניהם נובע מהפסוק שנמצא במרכז המבנה (בראש הגבעה), שהוא המפתח להבנת משמעות הנבואה.  הסבר מפורט נמצא כאן

     

    בדוגמה מספר מיכה מתגלה סוג שלישי של מבנה

  •         בפסוק שלפני הפסוקים המנוגדים נאמר (ד8): " ואתה מגדל עדר, עופל בת ציון - עדיך תאתה, ובאה הממשלה הראשונה, ממלכת לבת ירושלים " - הסוף של פסוק זה, שמדבר על ממלכה בירושלים מנוגד להתחלה של הפסוק הבא (ד9): " עתה, למה תריעי ריע? המלך אין בך , אם יועצך אבד -- כי החזיקך חיל כיולדה ?! ", בתחילת פסוק זה, המצב נראה לכאורה כאילו אין מלך.
  •         כפי שהסברנו קודם, הסוף של פסוק זה (ד9) מנוגד להתחלה של הפסוק הבא ( ד10): " חולי וגוחי בת ציון, כיולדה :   כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד בבל שם תינצלי - שם יגאלך ה' מכף אויבייך "
  •         והסוף של פסוק זה, שמדבר על גאולה מהאויבים, מנוגד להתחלה של הפסוק הבא (ד11): " ועתה נאספו עלייך גויים רבים , האומרים תחנף ותחז בציון עינינו ": בתחילת פסוק זה מדובר על גויים רבים שנאספים להילחם על ירושלים, והגאולה נראית רחוקה.

     

    מבנה זה מזכיר את המבנה שנוצר במשחק דומינו, שבו הקצה השמאלי של אבן אחת מתאים לקצה הימני של האבן הבאה, וכן הלאה:

     

     

     

    ובאה הממשלה הראשונה, ממלכת לבת ירושלים.

    (ד8) ואתה מגדל עדר, עופל בת ציון - עדיך תאתה

     

     

    כי החזיקך חיל כיולדה ?

    (ד9) עתה למה תריעי רע? המלך אין בך, אם יועצך אבד,...

     

     

    שם יגאלך ה' מכף אויבייך !

    (ד10) חולי וגוחי בת-ציון כיולדה , כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה, ובאת עד בבל שם תינצלי -

     

     

     

    (ד11) >... גויים רבים , האומרים 'תחנף, ותחז בציון עינינו!'

     

     

     


    מבנה זה הוא פחות נפוץ משני המבנים הקודמים, ולכן קשה להגדיר באופן כללי מהי המטרה שלו.

    לדעתי, בנבואה זו, מטרת המבנה היא להמחיש את הקפיצות שמתחוללות בנפשו של הנביא (ובנפשם של השומעים) בין הנבואות הנשגבות על עתידה של ירושלים, ובין המציאות המרה כפי שהיא נראית כיום:

    •         הנביא מנבא שבקרוב תשוב לירושלים הממשלה הראשונה, המלכות המפוארת של דוד ושלמה; אבל במציאות נראה שאין בכלל ממשלה - אין מי שיודע להתמודד עם הצרים הצרים על ירושלים!
    •         תשובת הנביא מופיעה בפסוק הבא - במציאות כולם רועדים מפחד, כמו יולדת; והנביא מנבא שצריך לפרש את המצב בצורה שונה - המצב של "חיל כיולדה" דווקא מתאים לנבואה: היולדה מאד פוחדת וסובלת מכאבים, אבל בסוף יוצא מתוכה ילד. גם ירושלים עכשיו פוחדת וסובלת מכאבים, אבל בסוף היא "תלד" את בני ישראל הנצורים - הם יצאו מתוכה, ישתחררו מהמצור ויוכלו לשכון בביטחון בשדה; הם יוכלו להגיע אפילו עד בבל.
    •         הנביא מנבא שה' יגאל את ירושלים מכף אויביה, אבל במציאות נראה שאויבים רבים נאספים להילחם על ירושלים.
    •         תשובת הנביא מופיעה בפסוק הבא (שכבר לא מופיע במבנה): הגויים נאספים כדי לראות במפלתה של ציון, אבל - " והמה לא ידעו מחשבות ה', ולא הבינו עצתו: כי קיבצם כעמיר גורנה. ": צריך לפרש את המצב בצורה שונה. המצב שבו גויים נאספים סביב ירושלים הוא דווקא הכנה מצוינת להתגשמות הנבואה: כמו איכר, שאוסף את התבואה אל הגורן כדי לדוש אותה, כך גם ה' אסף את כל הגויים אל ירושלים כדי שבת-ציון תדוש אותם: " קומי ודושי בת ציון, כי קרנך אשים ברזל ופרסותייך אשים נחושה, והדיקות עמים רבים; והחרמתי לה' בצעם, וחילם לאדון כל הארץ !".

    הסבר מפורט נמצא כאן .

     

    3.     מהי משמעות המבנה (שלב שלישי)

    אם אתם מכינים שיעור על נבואה, וגיליתם את המבנה שלה, אבל לא גיליתם מה משמעות המבנה - אני ממליץ שלא להעביר את השיעור הזה בנח"ת; רוב האנשים (עד כמה שידוע לי) מחפשים את המשמעות, ואם תציגו להם רק מבנה בלי משמעות - זה עלול לשעמם אותם.

    איך מגלים את משמעות המבנה? בפרקים הקודמים במדור זה, ניסיתי להסביר את המטרה והמשמעות של כל מבנה שמצאתי בכל נבואה; אבל באופן כללי - אי אפשר למצוא שיטה כללית לגילוי המשמעות. זהו השלב הקשה ביותר (והמעניין ביותר) בלימוד נבואה. אני יכול לתת רק כמה עצות:

    • כתבו את פסוקי הנבואה על דף (במחשב) בצורות שונות (לפי המבנה) - טבלה, גבעה, דומינו, וכו'..., סובבו את הדף בכיוונים שונים, קראו את הפסוקים בסדרים שונים, ונסו למצוא קשרים חדשים.
    • אם רוב הפסוקים במבנה הם דומים - נסו להתמקד (במחשבה) דווקא בהבדלים המעטים שיש ביניהם; ייתכן שהדמיון נועד להדגיש את ההבדלים. אם רוב הפסוקים במבנה הם מנוגדים - נסו להתמקד דווקא בדמיון המועט שיש ביניהם; ייתכן שהניגוד נועד להדגיש את הדמיון.
    • אם לא הצלחתם לגלות את המשמעות בעצמכם - אל תתייאשו ואל תזרקו את המבנה שמצאתם! אתם מוזמנים לפרסם אותו באתר , בדף המתאים במדור העיון,   ובוודאי יהיו גולשים שישמחו לעזור לכם.

    4.     ולסיום חידה

    מהו המבנה האהוב על כותב מאמר זה? (רמז: מהו מבנה המאמר?)

  • תגובות