תוספת ל: איוב לח

מאת: חגי הופר

אל:

" מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה " (איוב, לח', 36).

מהו שכוי?

רש"י מפרש על-פי הגמרא - תרנגול. 

פירושו השני וכן גם פירושו של בעל המצודות הוא הלב, במקביל לכליות, מלשון "משכיות לבב", עניין צפייה - ופירוש זה כבר יותר סביר, אך עדיין סתום משהו.

לפי דעתי, מילה זו יש לנקד בשורוק ולא כפי שהלכו המנקדים כדוגמת "כמטחוי קשת", ומשמעה - החבוי, הנסתר, כמו ב - "ואת שכת בעדו" (איוב, א', 10), ו/או מלשון צפייה אכן, כמו ב - "שכיות החמדה" (ישעיה, ב', 16), וזאת בהתאמה למקבילו "בטחות", מלשון 'טח', כפי שאנו מוצאים אף במקור נוסף - "הן אמת חפצת בטחות ובסתום חכמה תודיעני" (תהלים, נא, 8), כשעל כך אפשר לומר - "ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה" (ישעיה, כט', 18).