כעס - לחכם או לכסיל?

קוד: כעס - לחכם או לכסיל? בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: חגי הופר

אל:

קהלת א18: "כי ברב חכמה רב כעס, ויסיף דעת יוסיף מכאוב"

ולעומת זאת כתוב:

קהלת ז9: "אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח"

כיצד אם כך מתיישבים שני הכתובים, האם כעס הוא נחלת החכם או הכסיל?

1. אוכל להציע פתרון האומר, כי הכעס הא נחלת כולם, החכם עם הכסיל, אלא שהחכם כועס מעט וחדל, ואילו אצל הכסיל הכעס כמו נח, ככתוב. כלומר - מילת המפתח כאן היא ינוח. וכן כתוב בפרקי אבות - "נוח לכעוס ונוח לרצות, יצא שכרו בהפסדו. קשה לכעוס וקשה לרצות, יצא הפסדו בשכרו. קשה לכעוס ונוח לרצות, חסיד. נוח לכעוס וקשה לרצות, רשע" (משנה אבות ה יא). החכם שם אינו לא כועס בכלל, כי אם קשה לכעוס ונוח לרצות. זוהי תמונה יותר ריאליסטית של המציאות.

2. מלבד זאת יתכן וכך כנראה, שמהות הכעס של החכם והכסיל הוא שונה: החכם כועס על המעוות שבחיים האלה וכועס בדין, ואילו האויל כועס על רעיו וכיוצא בזה שלא בצדק ולא ברחמים. אם כי, יתכן שבשורה התחתונה הכעס שלהם נובע ממקור אחד ועל-כן בא פירושנו הראשון.