קוד: 'שיר המעפילים' - לוין קיפניס בתנ"ך
סוג: שיר
מאת: הרב אלחנן סמט
אל: עיונים בפרשות השבוע ב, שלח
[מתוך http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet2/18-2.htm ]
אֶל ראשׁ הָהָר! אֶל ראשׁ הָהָר!
הַדֶּרֶךְ מִי יַחֲסם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי
מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר
רומֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי
הַעְפִּילוּ, הַעְפִּילוּ
אֶל ראשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!
אַחִים עֲלוּ! אַחִים עֲלוּ!
לֵב מִי יֵרַךְ יֵחַת מֵאֶבֶן נֶגֶף
צַעַד עֲשׂוּ, רָאה תִּרְאוּ
אָנוּ פִּי שְׁנַיִם אָז נִשָּׂגֵּב
הַעְפִּילוּ...
נָהִין לָרום! נָהִין לָרום!
הֲטֶרֶם תִּרְאוּ דֶּרֶךְ זוּ סַלּונוּ?
אֶחָד פִּתְאום נָפַל לַתְּהום
קָרְבָּן רִאשׁון, אַךְ לא אַחֲרון הוּא
הַעְפִּילוּ...
יִרְמז הַשִּׂיא! יִרְמז הַשִּׂיא!
אֶחָד נָפַל, הַאֵין רוּחַ חַי בָּנוּ?
הֶאָח, נַמְרִיא לְנוף הַצְּבִי
נַעְפִּיל, הַנִּצָּחון אִתָּנוּ
הַעְפִּילוּ...
זהו שירו הידוע של משורר הילדים לוין קיפניס (1990-1894)"שיר המעפילים". קיפניס כתב שיר זה בתחילת ימי המנדט הבריטי, בעת טיול במדבר יהודה ובאזור ים המלח, ולאחר שהשיר הולחן (על ידי קרצ'בסקי ואידלסון) והותאמה לו מנגינה סוחפת, הפך להיות המנון ציוני.
באותם ימים שבהם נתחבר השיר היו שערי הארץ פתוחים עדיין לעלייה (אך העם היהודי לא נענה בהמוניו). רק כחמש-עשרה שנה לאחר מכן, בשנת תרצ"ד (1934), כאשר שערי הארץ ננעלו לעלייה היהודית על ידי שלטון בוגדני ושמי אירופה החלו להתקדר, החלה תנועת העלייה'הבלתי-חוקית' בספינות רעועות ובדרכי המדבר, עלייה שנמשכה בדרכים אלו עד קום המדינה בשנת תש"ח.
תנועת העלייה הגדולה הזו בשנים תרצ"ד-תש"ח אל ארץ האבות החסומה בידי שלטון עוין נקראה אז - וכך היא נקראת גם היום -'תנועת ההעפלה', והעולים ההם נקראו'מעפילים'. מסתבר ששירו של קיפניס, שהפך להיות המנון תנועת ההעפלה, הוא שעמד ביסוד ההבחנה הלשונית הזאת בין'עולים' סתם, הבאים לארץ באופן חוקי כשהם מצויידים בסרטיפיקט (אשרת עליה), לבין'מעפילים', השמים נפשם בכפם ועולים לארץ בדרכים לא דרכים ומתוך סכנה של עימות אלים עם השלטונות.