לא אהיה חובש

קוד: ביאור:ישעיהו ג7 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ישעיהו ג6-7: "כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו, בֵּית אָבִיו: 'שִׂמְלָה לְכָה, קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ, וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ!' יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: 'לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ, ובבֵּיתי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה, לֹא תְשִׂימֻנִי קָצִין עָם!'".

כשהשלטון מושחת, אחד הדברים שהאזרח הקטן יכול לעשות הוא, להחליט שלא יקבל על עצמו משרות שאינן מתאימות לו. כך ממליץ הנביא ישעיהו. תחילה נסביר את המילים הקשות:

שמלה = בגד (לא לנשים בלבד); במקרה הזה נראה שהכוונה לבגד מכובד - מדים של קצין או בגדי שרד.

לכה = לְךָ.

שמלה לכה = קח לך בגדי שרד במתנה.

מכשלה = משרה שכל מי שניסה לאייש אותה נכשל (כמו ממשלה, בחילוף אות אחת כדי להדגיש את הכישלון; דעת מקרא).

ישא = יישבע (יישא את שם ה' או יישא את ידיו).

ביום ההוא = כינוי לתקופה שבה כולם ישובו אל ה', ישעיהו ב11: "וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (וכן ישעיהו ב17, ישעיהו ב20: "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ ...", ישעיהו ג18: "בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים", ישעיהו ד1-2: "וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד ב יום הַהוּא... בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל")

חובש = בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, עניינו שם תחבושת כדי לרפא; ובפסוק שלנו - מרפא את שברי העם (כמו ב ישעיהו א6: "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה, לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן", ישעיהו ל26: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא" ישעיהו סא1: "רוּחַ ד' ה' עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ").

פסוק 6 מתאר ניסיון ל"מינוי פוליטי": איש תופס באחיו - בן משפחתו מבית אביו, ומציע לו שמלה לכה - קח לך בגדי-שרד וקבל משרה בכירה - קצין תהיה לנו, והמכשלה הזאת - המשרה הכושלת הזאת, שאף אחד לא מצליח לנהל אותה כמו שצריך - תהיה תחת ידך.

אולם, אותו אח אינו מסכים לקבל את המינוי הפוליטי, ואומר: לא אהיה חובש - אינני יכול לחבוש ולרפא את פצעי העם, אינני מתאים לתפקיד; ולמרות שבביתי אין לחם ואין שמלה, אני עני, והבגדים שאתם מציעים לי היו יכולים לעזור לי מאד, בכל זאת לא תשימוני קצין עם - לא אקבל על עצמי תפקיד שאינו מתאים לי.

החלטה זו של "האזרח הקטן" מבטאת לא רק יושר, אלא גם הכרה בכך שהשלטון שייך לה'. "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" - באותו יום שבו אנשים יפסיקו לרדוף אחרי כבוד ושררה, ויקבלו על עצמם רק תפקידים שמתאימים להם, אז ה' יחבוש את פצעי העם - "ביום חבוש ה' את שבר עמו".

פירושים נוספים

שמלה לכה

1. רוב המפרשים פירשו שהכוונה "יש לך שמלה ולכן אתה ראוי להיות קצין"; לפי זה, הפסוק מדגיש את העוני והייאוש - אנשים כל כך עניים עד שלרובם אין בכלל בגדים מכובדים, והם כל כך מיואשים עד שהם מוכנים למנות על עצמם כל אדם שיש לו בגד מכובד; וחז"ל (תלמוד בבלי חגיגה יד.) פירשו שזה משל - "דברים שבני אדם מתכסין כשמלה (נחבאין שלא ישאלו להן, לפי שאין בקיאין בהן) - ישנן תחת ידך (כלומר: אתה בקי בהן)".
  • אולם, בפסוק כתובה סיבה אחרת, הרבה יותר מקובלת, מדוע בוחרים אותו להיות קצין - "כי יתפוש איש באחיו בית אביו" - כל אחד רוצה למנות אנשים מהמשפחה שלו לתפקידים בכירים, זה בוודאי היה נכון אז בדיוק כמו היום.
2. בהמשך הנבואה ישנו פסוק מקביל: ישעיהו ד1: "וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר ' לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ, רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ": גם הנשים מבקשות מהאיש שייקח אותן, והשמלה היא חלק מההצעה - "אתה לא צריך לקנות לנו בגדים כמו שהתורה מחייבת את הבעל לקנות לאשתו, אנחנו נביא את הבגדים". לכן פירשתי שגם כאן המילים " שמלה לכה " הן חלק מההצעה שמציע האיש לאחיו - קח בגדי שרד כחלק מהתפקיד או כשכר על התפקיד.

ביום ההוא

1. רוב המפרשים פירשו שהפסוק מתאר את הפורענות - המצב כל-כך קשה שאף אחד לא רוצה למשול (ראו גם משל הספר החתום);

2. אך הצירוף " ביום ההוא " בנבואה זו (פרקים ב-ד) מציין בדרך-כלל דווקא את היום הטוב, היום שבו אנשים מתפכחים משיגעון הגאוה ועובדים את ה', "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא", ולכן פירשתי שגם הפסוק הזה מתאר את ההתפכחות - התפכחות מתאוות השלטון והשררה.

חובש

1. רוב המפרשים פירשו חובש = סוהר, שחובש וקושר אנשים בבית הכלא (ב"מחבוש"). האח, שמציעים לו להיות קצין, אומר "אתם בעצם רוצים שאני אהיה סוהר - יש כאן כל כך הרבה פושעים, שכל מה שאוכל לעשות הוא לשלוח את כולם למחבוש, ואת זה אני לא רוצה לעשות" (אברבנאל).

2. חז"ל פירשו (תלמוד בבלי חגיגה יד.) שהכוונה לאדם שחובש את ספסלי בית המדרש: האח, שמציעים לו להיות רב, מודה שהוא אינו חובש את ספסלי בית המדרש ולכן אינו ראוי.

3. אולם, בלשון המקרא, ובפרט בספר ישעיהו, הפועל " חבש " מציין, כמו בלשון ימינו, שימת תחבושת על פצע לשם ריפויו (כך פירשו ב JPS, וכך גם איתמר כהן).

לא תשימוני קצין עם - מדוע?

1. יש אומרים שהאיש מסרב להיות קצין כי כולם מזלזלים במנהיגים (ראו פסוק 5: "ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד"), וכבר אין שום כבוד בלהיות מנהיג (מלבי"ם); לפי זה, ייתכן שהפסוק מתאר את העונש על חטאיהם של ישראל - בגלל הגאווה והחוצפה שלהם, הם לא מצליחים למצוא מנהיגים  טובים שיסכימו להנהיג אותם.

2. יש אומרים שהאיש מסרב בגלל המצב הכלכלי הקשה - הוא צריך לדאוג לעצמו, "ובביתי אין לחם ואין שמלה", ואינו יכול לדאוג לציבור (אברבנאל).

3. ויש אומרים שהאיש מסרב כי הוא יודע שאינו מתאים (רב קטינא, תלמוד בבלי חגיגה יד.; רש"י; מצודות; וכך גם אני, הקטן, פירשתי למעלה). ומכאן שהאיש הזה הוא צדיק - למרות שמציעים לו משרה עם שכר בצידה, הוא מוותר על המשרה כי יודע שאינו מתאים: "אמר רב קטינא: אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו מהם בעלי אמנה" (תלמוד בבלי, חגיגה יד.); "וקרא 'צדיק' לאותו האיש שאמרו לו 'קצין תהיה לנו', והוא בצדקתו לא רצה לקחת הקצינות... ויבעט בשררה" (אברבנאל על פסוק 10).


תגובות