קוד: עמים מצפון ואריות מהירדן בתנ"ך
סוג: הבדלים2
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים ירמיהו ביטויים
[ירמיהו ו, מט, נ]
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
1 | |
|
|
|
|
2 | |
|
|
|
|
2 | |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
3 | |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
4 | |
|
|
|
|
04 | |
|
|
|
|
5 | |
רקע: בטור השמאלי כתובות שתי נבואות קשות על בבל (מפרק נ). בטור הימני כתובות שתי נבואות מקבילות: הנבואה העליונה (בפרק ו) נאמרה על ישראל, והנבואה התחתונה (בפרק מט) נאמרה על אדום.
ההבדל העיקרי בין הטורים הוא שהנבואות על בבל קשות יותר: בנבואות על בבל – האויבים נזכרים (בדרך-כלל) בלשון רבים ובבל נזכרת בלשון יחיד. לכן:
1. בפרק ו יש רק עם אחד, ולכן הוא בא "
מארץ
" – מארץ אחת. אבל בפרק נ יש הרבה עמים ולכן הם באים "
צפון
" באופן כללי – לא מארץ מסויימת.
מצפון
2. בפרק ו יש רק גוי אחד, ולכן הוא "
", ואכזרי "
ייעור
". אבל בפרק נ יש הרבה עמים ("
הוא
") ולכן הם "
ומלכים רבים
", ואכזרי "
ייעורו
".
המה
3. בפרק מט יש רק גוי אחד, ולכן "
" מעליה (ה' יריץ את הגוי, שנמשל לאריה, מעל ארץ אדום, כדי שירמוס אותה). אבל בפרק נ יש הרבה גויים, ולכן "
אריצנו
" מעליה.
אריצם
4. האדומים (בפרק מט) נזכרים בלשון רבים ("
", "
נווהם
"), אבל בבל
(בפרק נ) נזכרת בלשון יחיד ("
נפלם
", "
נווה
").
נתפשה
5. לבבל (כאמור) יש הרבה אויבים, ולכן הזעקה שלה נשמעת "
". אבל לאדום יש רק אויב אחד, ולכן הצעקה שלה נשמעת רק "
בגויים
" – ליד ארץ אדום (ארץ אדום נמצאת ליד ים סוף -- ע' במדבר כא 4, מל"א ט 26.).
בים סוף