עמים מצפון ואריות מהירדן - ירמיהו ו, מט, נ

קוד: עמים מצפון ואריות מהירדן בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים ירמיהו ביטויים

[ירמיהו ו, מט, נ]

נ41 - נ43

ו22 - ו24

כה אמר ה':

הנה עם בא מצפון;

הנה עם בא מארץ צפון;

1

וגוי גדול ומלכים רבים ייעורו מירכתי ארץ.

וגוי גדול ייעור מירכתי ארץ.

2

קשת וכידון יחזיקו, אכזרי המה ולא ירחמו

קשת וכידון יחזיקו, אכזרי הוא ולא ירחמו,

2

קולם כים יהמה, ועל סוסים ירכבו;

קולם כים יהמה, ועל סוסים ירכבו;

ערוך כאיש למלחמה, עלייך בת בבל.

ערוך כאיש למלחמה, עלייך בת ציון.

שמע מלך בבל את שמעם, ורפו ידיו; צרה החזיקתהו – חיל כיולדה.

שמענו את שומעו, רפו ידינו; צרה החזיקתנו -- חיל כיולדה.

נ44 - נ46

מט19 - מט21

הנה כאריה יעלה מגאון הירדן, אל נווה איתן --

הנה כאריה יעלה מגאון הירדן, אל נווה איתן --

כי ארגיעה אריצם מעליה,

כי ארגיעה אריצנו מעליה,

3

ומי בחור אליה אפקוד: כי מי כמוני, ומי יועידני, ומי זה רועה אשר יעמוד לפניי?!

ומי בחור אליה אפקוד: כי מי כמוני, ומי יועידני, ומי זה רועה אשר יעמוד לפניי?!

לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל בבל, ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים:

לכן שמעו עצת ה' אשר יעץ אל אדום, ומחשבותיו אשר חשב אל יושבי תימן:

אם לא יסחבום צעירי הצאן, אם לא ישים עליהם נווה.

אם לא יסחבום צעירי הצאן, אם לא ישים עליהם נווהם.

4

מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ;

מקול נפלם רעשה הארץ:

04

וזעקה בגויים נשמע.

צעקה, בים סוף נשמע קולה.

5

רקע: בטור השמאלי כתובות שתי נבואות קשות על בבל (מפרק נ). בטור הימני כתובות שתי נבואות מקבילות: הנבואה העליונה (בפרק ו) נאמרה על ישראל, והנבואה התחתונה (בפרק מט) נאמרה על אדום.

ההבדל העיקרי בין הטורים הוא שהנבואות על בבל קשות יותר: בנבואות על בבל – האויבים נזכרים (בדרך-כלל) בלשון רבים ובבל נזכרת בלשון יחיד. לכן:

1. בפרק ו יש רק עם אחד, ולכן הוא בא " מארץ צפון" – מארץ אחת. אבל בפרק נ יש הרבה עמים ולכן הם באים " מצפון" באופן כללי – לא מארץ מסויימת.

2. בפרק ו יש רק גוי אחד, ולכן הוא " ייעור", ואכזרי " הוא". אבל בפרק נ יש הרבה עמים (" ומלכים רבים") ולכן הם " ייעורו", ואכזרי " המה".

3. בפרק מט יש רק גוי אחד, ולכן " אריצנו" מעליה (ה' יריץ את הגוי, שנמשל לאריה, מעל ארץ אדום, כדי שירמוס אותה). אבל בפרק נ יש הרבה גויים, ולכן " אריצם" מעליה.

4. האדומים (בפרק מט) נזכרים בלשון רבים (" נווהם", " נפלם"), אבל בבל (בפרק נ) נזכרת בלשון יחיד (" נווה", " נתפשה").

5. לבבל (כאמור) יש הרבה אויבים, ולכן הזעקה שלה נשמעת " בגויים". אבל לאדום יש רק אויב אחד, ולכן הצעקה שלה נשמעת רק " בים סוף" – ליד ארץ אדום (ארץ אדום נמצאת ליד ים סוף -- ע' במדבר כא 4, מל"א ט 26.).

תגובות