הגאולה השלמה - בימי ירמיהו, בימי שיבת ציון, ובימינו

קוד: הגאולה השלמה - בימי ירמיהו, בימי שיבת ציון, ובימינו בתנ"ך

סוג: התאמה2

מאת: אראל

אל: מכתב

בירמיהו כ"ט מסופר על ספר ששלח ירמיהו אל הגולים בבבל, וכך נאמר בסופו (כט 10):

כי לפי מלאת לבבל 70 שנה אפקוד אתכם, והקימותי עליכם את דברי הטוב, להשיב אתכם אל המקום הזה: כי אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם... לתת לכם אחרית ותקוה: וקראתם אותי, והלכתם והתפללתם אלי, ושמעתי אליכם... כי תדרשוני בכל לבבכם... ושבתי את שבותכם, וקיבצתי אתכם מכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם...

לפי הפירוש הפשוט נראה, שהנביא מבטיח לעם ישראל שבעוד 70 שנה יהיה קיבוץ-הגלויות הכללי של כל עם ישראל. זה לא התקיים, כידוע, כי בסוף ה70 שנה חזרו רק שבטי יהודה ובנימין (10 השבטים נשארו בגלות). איך זה יכול להיות? שתי אפשרויות:

1. אפשרות אחת היא, שהנבואה בטלה. כפי שהסברתי כאן , על-פי הפשט גם נבואה טובה יכולה להתבטל אם העם לא מקיים את תנאי הנבואה: במקרה זה, ה' נתן לבני ישראל אפשרות לעלות לארץ, אך הם לא רצו לעשות זאת והעדיפו להישאר בבבל, ומסיבה זו (או מסיבה אחרת) הנבואה בטלה והגאולה השלמה נדחתה.

2. ע"פ אברבנאל,  הפסוק האחרון ("ושבתי את שבותכם") לא מדבר על התקופה שבסוף ה70 שנה, וכך צריך לקרוא את הנבואה לפי דעתו: "בסוף ה70 שנה אשיב אתכם (רק אתכם) אל המקום הזה, כדי לתת לכם תקווה, ואז - כשתהיו בארץ - תקראו אלי ותתפללו אלי, ואז תבוא הגאולה השלמה, ואשיב את שבותכם ויהיה קיבוץ-הגלויות הכללי".

לפי פירוש זה, שיבת-ציון בימי בית שני (אחרי 70 שנה) לא היתה אמורה להיות הגאולה השלמה. הגאולה השלמה תלויה בחזרה-בתשובה של בני ישראל. אבל כשבנ"י בבבל - קשה להם לחזור בתשובה, ויש סכנה שהם יאבדו תקווה וייטמעו שם. לכן ה' החליט להשיב חלק מבנ"י לארץ, באופן זמני, כדי "לתת להם אחרית ותקווה", ולתת להם הזדמנות להתפלל אליו ולחזור בתשובה 'בנוחות' – בלי הקשיים של הגלות. אם הם היו מנצלים את ההזדמנות ודורשים את ה' בכל לבם – אכן היתה באה הגאולה השלמה, ועמה קיבוץ-הגלויות השלם. אך הם לא ניצלו את ההזדמנות, ולכן חזרו לגלות.

לפי דעתי, אפשר להסביר כך גם את שיבת-ציון בימינו. לתופעה הזו הוצעו הסברים שונים:

תגובות