וכלה לא אעשה

קוד: וכלה לא אעשה בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל: נ..נח..נח"ת טבת ס'

בנבואת פורענות של ירמיהו (ירמיהו ד 23-26) נאמר:

"ראיתי את הארץ - והנה תוהו ובוהו; ואל השמיים, ואין אורם. ראיתי ההרים - והנה רועשים; וכל הגבעות התקלקלו. ראיתי - והנה אין האדם; וכל עוף השמיים נדדו. ראיתי - והנה הכרמל המדבר; וכל עריו ניתצו מפני ה', מפני חרון אפו"

זהו אחד החזונות הקשים ביותר שיכולים להיות. כל הבריאה נהרסת:

למרות זאת, בפסוק הבא: "כי כה אמר ה': שממה תהיה כל הארץ; וכלה לא אעשה." איך ייתכן ש"כלה לא אעשה"? מה כבר יכול להישאר אחרי חזון כל-כך "סופני"?!

לדעתי צריך לשים לב למילה אחת בחזון - המילה "ראיתי" – מילה שחוזרת בו 4 פעמים. בגלוי, כלפי חוץ, נראה ששום דבר לא נשאר - "אין האדם". אבל למעשה נשארו בני אדם - הם רק ברחו והתחבאו. וכך כתוב אחר-כך (ירמיהו ד29): "מקול פרש ורומה קשת, בורחת כל העיר - באו בעבים, ובכפים עלו; כל העיר עזובה, ואין יושב בהן איש."

מכאן ניתן ללמוד שבשום מקרה אסור להתייאש; גם אם כלפי חוץ הכל נראה אבוד - עדיין ייתכן שיש בני אדם שמתחבאים אי-שם, ואולי מהם תצמח הישועה. "שממה תהיה כל הארץ; וכלה לא אעשה!"
ראו גם: נדידת הציפורים כמשל לעזיבה זמנית.

תגובות