קוד: עשירי ישראל חוטאים בחטאם של המצרים בתנ"ך
סוג: מסקנה
מאת: יעל
אל:
ירמיהו לד 8-14:
ויהי דבר ה' אל-ירמיהו מאת ה' לאמר: כה-אמר ה' אלהי ישׂראל: אנכי כרתי ברית את-אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר "מקץ שבע שנים תשלחו איש את-אחיו העברי אשר-ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך"; ולא-שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את-אזנם... הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת ה', אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את-כל-העם אשר בירושלם לקרא להם דרור; לשלח איש את-עבדו ואיש את-שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד-בם ביהודי אחיהו איש; וישמעו כל-השׂרים וכל-העם אשר-באו בברית לשלח איש את-עבדו ואיש את-שפחתו חפשים לבלתי עבד-בם עוד וישמעו וישלחו; וישובו אחרי-כן וישבו את-העבדים ואת-השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום לעבדים ולשפחות.
לא לחינם מזכיר ירמיהו, בתחילת דבריו, את יציאת מצרים: המצרים הסכימו, לאחר שקיבלו מכות רבות, לשחרר את עבדיהם, בני ישראל; וזמן קצר לאחר מכן, התחרטו על כך, ורדפו אחריהם כדי לשעבד אותם שוב.
עשירי ישראל בימיו של ירמיהו נהגו בדיוק אותו הדבר: לאחר שחטפו מכות רבות מאת ה', הם החליטו לשחרר את העבדים, אך זמן קצר לאחר מכן, התחרטו ושיעבדו אותם שוב...
(על המניעים של עשירי ישראל ניתן לקרוא במאמרו של יהודה אליצור)