ערכים הומניסטיים במקרא

קוד: ערכים הומניסטיים במקרא בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אמנון שפירא

אל:

(סיכום החלק הראשון מתוך הספר דמוקרטיה ראשונית במקרא).

מבוא: המתח בין ערכים הומניסטיים ודת המקרא

חלק ראשון - ערכים הומניסטיים במקרא

פרק א: כבוד האדם במקרא

דוגמאות לערך "כבוד האדם" במקרא:

פרק ב: חירות האדם במקרא

פרק ג: השיוויון; הקריאה הפמיניסטית של המקרא

ביוון נשים לא השתתפו בדמוקרטיה, אולם במקרא היה מעמד חשוב לנשים:

  1. בבריאתה הגופנית של האישה בגוף משותף עם האיש (בראשית ב) - פאולוס הנוצרי פירש שהכוונה לעצם, ומכאן שהאישה נחותה; אולם ע"פ הפשט וגם במדרש חז"ל הכוונה לצד, ומכאן שהאשה שווה לאיש. חוה - "קניתי איש את ה'" - שותפות ביצירה ("שלושה שותפים"). קנה = יצר.
  2. בבריאתה הרוחנית של האישה "בצלם אלהים", בדומה לזו של האיש (עקדת יצחק שער ט). "בצלם אלהים" עצמו הוא מושג דמוקרטי - בעמים אחרים, רק המלך נחשב "צלם אלהים", ובמקרא, כל אדם הוא מלך "בצלם אלהים". אותו-אותם, אדם-זכר ונקבה, פרו ורבו-וכבשוה; כל הביטויים מראים על שיוויון ועל שיתוף פעולה; זכר ונקבה ביחד נקראים אדם (אמנם, במדרש פירשו שרק האיש מצווה לפרות ולרבות ולכבוש; אולם אין זה הפשט).
  3. בהשתתפותן של הנשים עם הגברים בעת טקסי הברית הלאומיים, או חידושם, כפי שמופיעים במקרא (בגלוי או במשתמע); במקרא ישנם שמונה טקסים של כריתת ברית, ב-5 מפורש שהנשים השתתפו, ובשאר לא מפורש אבל אפשר להבין שגם בהם השתתפו נשים. גם בהקמת המשכן, מודגש שהנשים השתתפו.
  4. במעמד האישי המיוחד שאליו הגיעו נשים אחדות - כאמהות, שופטות, נביאות, מלכות, חכמות, משוררות, מקוננות, ועוד;
  5. ב"סיפורי לידה", מהם עולה מעמד של יתרון האישה על האיש, מכמה היבטים. בכל סיפור לידה ישנם 10 רכיבים (אוריאל סימון): מצוקה, זכאות לנס, חכמת האישה ותושייתה, ייעוד, נס, מדרש השם, קול תודה. בעוד שהגברים משלימים עם העקרות, הנשים אינן מתייאשות אלא לוקחות יוזמה, עד שהן זוכות לנס. הגברים בסיפור הן דמויות משניות.
  6. ביוזמתן ובעצמאותן של נשים, בהכרעותיהן האישיות, בייחוד למען הישרדות קרוביהן או בני עמן (ובדרכים העצמאיות שפילסו כתוצאה מכך), וכן במודעות המקרא לאוטונומיית הכרעה זו; שרה ורבקה, רחל ולאה, רות ונעמי, חנה ואביגיל, אשת מנוח והאישה השונמית, החכמה מאבל בית מעכה, מלכת שבא, ושתי ואסתר, בנות לוט, תמר, ציפורה, יעל, רצפה בת איה.
  7. שיוויון בכוח הפוטנציאלי שבחולשת האישה (הכוח שבחולשה): אשת שמשון, דלילה, אשת פוטיפר, אביגיל, אסתר, בת שבע, תמר, פועה ושפרה, בנות צלפחד, רחב, עכסה בת כלב, יעל, חנה.
  8. בתפישת חז"ל: בחיובן השווה בחלק ממצוות התורה, בייחוד באלה שהן בגדר מצוות "לא תעשה", ובעונש בעבירתן עליהן. אישה אינה נענשת על פשעי בעלה. הנואפת נענשת בפני עצמה, על-פי מידת אשמתה, ולא לפי שיקול דעתו של בעלה. (במדבר יב - מרים ואהרן נגד משה - מרים נענשה יותר, לא כי היתה אישה, אלא כי היתה פעילה יותר.)

השיוויון נובע משיקול דתי ולא הומניסטי - גם האיש וגם האישה נבראו על-ידי ה', ולכן הם שווים לפניו.

פרק ד: הקול הנגדי: קולו של היחיד המתמודד עם נורמות חברתיות בלתי ראויות

פרק ה: מלחמת המקרא במלחמה: לא פציפיזם ולא מיליטריזם

ישנו דיון פילוסופי האם המלחמה רצויה באופן עקרוני, או רק במקרים מסויימים מוצדקים, או בכלל לא; וכן מה החוקים שלפיהם יש לנהל מלחמה.

המלחמה אינה מטרה, אלא רק שלב זמני, רע הכרחי.

להמשך ראו דמוקרטיה ראשונית במקרא.

תגובות