פרשת במדבר מתארת, בין השאר, את נוהל הטיפול באוהל מועד במדבר. הנוהל כולל פירוק המשכן, הובלתו למקום החדש, והרכבתו. רוב הנוהל מתבצע על-ידי הלויים, אך יש חלק אחד שצריך להתבצע על-ידי הכהנים בלבד - עליהם לכסות את כלי הקודש הנמצאים בתוך המקדש, לפני שהלויים באים לשאת אותם, כך שהלויים לא יראו אותם:
במדבר ד20: "וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ
"
מה הסיבה לאיסור? התשובה תלויה במשמעות הביטוי
כבלע את הקודש:
1. יש שפירשו, ש"בליעה" היא כיסוי, ו"הקודש" הם כלי המשכן:
כבלע את הקודש = כאשר מכסים את כלי הקודש, כאשר כלי הקודש נבלעים ומתכסים בבגדי השרד שלהם: "כבלע את הקודש - לתוך נרתק שלו, כמו שפירשתי למעלה בפרשה זו, ופרשו עליו בגד פלוני וכסו אותו במכסה פלונית; ובלוע שלו הוא כסויו"
(רש"י ע"פ אונקלוס).
2. יש שפירשו, ש"בליעה" היא הריסה ופירוק, ו"הקודש" הוא המשכן עצמו:
כבלע את הקודש = כאשר הורסים ומפרקים את המשכן: "שלא יבאו לראות כאשר יוסר פרכת המסך ויגלה הארון רק אחרי כן כאשר יכוסה יבאו לשאת אותו. ויהיה
כבלע את הקדש - כאשר יוסר הבנין מעל הארון, שהוא הקדש, מלשון
בלע ה' ולא חמל, יחד סביב ותבלעני. והנה, הלוים מוזהרים שלא יגעו אל ארון הקדש ומתו רק בבדים ישאוהו, ועוד יזהירם שלא יבאו לראות כלל הסרת הבנין בעוד שיוריד אהרן את הפרכת, כענין
כי ראו בארון ה' "
(רמב"ן ע"פ אבן עזרא).
לפי שני הפירושים הללו, האיסור לראות את המשכן נובע מטעמי צניעות וכבוד - כמו שזה לא צנוע להסתכל על אדם כאשר הוא מתלבש או מתפשט, כך גם המשכן וכליו. רק לכהנים, שהם הקרובים ביותר אל המשכן, מותר לבצע פעולות אלו של הלבשה או הפשטה, ורק לכהנים מותר לראות את המקדש במצב זה, מתוך אמונה שהכהנים לא יבואו לזלזל במשכן.
פירוש עמוק יותר, אם כי קשה יותר להבנה, כתב רמב"ן, על-דרך הסוד:
3. "טעם הכתוב, כי בעבור היות כבוד יושב הכרובים שם, הוזהרו הלוים שלא יהרסו לראות את ה' עד שיורידו הכהנים את הפרכת, כי אז תראה הכבוד בחביון עזו, וישוב אל מקומו הראשון לקדש הקדשים. ויהיה כבלע את הקדש כפשוטו, והמשכיל יבין"
(רמב"ן, על דרך האמת).
חז"ל הסיקו מפסוקנו מסקנה הלכתית, על-דרך הרמז:
4. "הגונב את הקסוה... קנאים פוגעים בו... מאי קסוה? כלי שרת...היכא רמיזא?... ומתו
" (
בבלי סנהדרין פא:), "
ורבותינו אמרו... שזו אזהרה על הגונב כלי שרת שחייב מיתה והקנאין פוגעין בו, שהגנבה והגזל יקראו בליעה, מלשון חיל בלע ויקיאנו, והוצאתי את בלעו מפיו
"
(רמב"ן).
5. ויש שפירשו:
בלע - אותיות עלב: מי שאינו ראוי להתקרב אל קודש הקודשים,
מעליב את בורא עולם; לא כל אחד ראוי להתקרב אל ה' ולהיכנס אל קודש הקודשים - ה' מקרב את מי שהוא רוצה, את מי שראוי לכך! (ע"פ גליה).
איסור ראיית כלי הקודש אינו נובע מאמונה על כוח נזק מאגי שיש בכלים, שהרי האיסור תלוי בדרגתו של האדם; "
איסור ראיית ארון הברית הוא פרדיגמה להוראה כוללת יותר, לשמור מרחק מכל תופעות השכינה בעולמנו השפל, אלא אם כן יש היתר מיוחד או אם רמת האדם מאפשרת קשר אינטימי יותר עם הקב"ה. כוונת העונש החמור על איסור זה היא להזכיר, כי אין לגשר בין רמת האדם לרמתו העילאית של הקב"ה, וכי כל פרטי הפולחן המאפשרים קירבה לה' הם אלה שנקבעו על ידו, וכי אין מקום להתלהבות ההורסת את הגדרים החמורים שקיימים בין האדם לאלוהיו
" (איסור ראיית ארון הברית / אלכסנדר קליין).
לעיון נוסף
ע"פ חז"ל, בימי בית המקדש הראשון דווקא כן נהגו להראות את כלי הקודש, לא רק ללויים אלא לכל ישראל: "אמר רב קטינא: בשעה שהיו ישראל עולין לרגל - מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים, שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן: ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה
" (בבלי יומא נד א). ממה נובע ההבדל?
1. "מתיב רב חסדא: וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ [וָמֵתוּ], ואמר רב יהודה אמר רב: בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהם? - אמר רב נחמן: מָשָל לכלה: כל זמן שהיא בבית אביה - צנועה מבעלה; כיון שבאתה לבית חמיה - אינה צנועה מבעלה
" (שם). בימי המשכן, היחסים בין עם ישראל לבין השכינה היו יחסים של אירוסין, שבהם החתן והכלה שומרים על צניעות ואינם נחשפים זה בפני זו; אך בימי בית המקדש הראשון, היחסים היו יחסים של נישואין, שבהם החתן והכלה נחשפים בלי בושה.
2. ולפי פירושנו למעלה, גם בימי המשכן היה מותר לראות את כלי הקודש; כל האיסור הוא רק בשעה שכלי הקודש "מתלבשים" או "מתפשטים", כאשר הם אינם במקומם הרגיל ובמצבם הטבעי, שאז ראייתם עלולה לגרום לתחושה של זלזול כלפיהם.
מקורות שונים מתייחסים לראיית ה' או ראייה של כלי קודש; ראו
איסור ראיית ה' בספר שמות, במדבר ושמואל / אברהם מדי.
ייתכן שהפסוק רומז לסיפורו של קורח, שכידוע האדמה
בלעה אותם חיים מכיוון שלא הסתפקו במעמד הלוייה אשר להם (חגי הופר על פרשת במדבר).
מאמרים נוספים - באדיבות
גוגל
-
אנציקלופדיה יהודית דעת - ארון;: יש סוברים שאין המצווה נוהגת לדורות, ולפיכך אינה נמנית במניין המצוות128, ואף אלה שמנו מצות
ולא יבאו לראות כבלע וגו', לא מנוהו אלא מפני איסור לגנוב כלי שרת
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- מקום שאינו מן המידה: והגמרא שם מקשה הרי אסור לראות את הארון שנאמר (במדבר ד) "ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ", "אמר רב נחמן: משל לכלה, כל זמן שהיא בבית אביה - צנועה מבעלה,
... (cache)
-
רמב"ן על ויקרא כז ג€“ ויקיטקסט: 4 מאי 2009
... שם (פסוק יג) כי סקול יסקל וצוה
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו (להלן ד כ) כאשר הזהיר שם (פסוק כא) פן יהרסו אל ה' לראות וגו' וצוה ושמרתם
... (cache)
-
Yeshiva.org.il - הורתו ולידתו של משיח: 5 "מתיב רב חסדא: (במדבר ד) 'ולא יבאו לראות כבלע את הקדש'...- אמר רב נחמן: משל לכלה, כל זמן שהיא בבית אביה - צנועה מבעלה, כיון שבאתה לבית חמיה - אינה צנועה
... (cache)
-
פרשת במדבר - מפקד ישראל - גיליונות נחמה ליבוביץ: וצווה
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו, כאשר הזהיר שם פן יהרסו אל ה' לראות וגו'. וצווה ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח (להלן י"ח ה') כאשר אמר שם וגם
... (cache)
-
ספר שמואל: "ולא יבאו לראות כבלע [את הקדש ומתו]" זה הארון. אם עושין כן מהו "כְבלע"? אמר רבי לוי: אם רואין בארון כבלע הזה [=כעפעף העין], שהוא נופל מן העין, מיד הם מתים.
...
-
דף קשר מספר 205 - פרשת נח: 'ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו'"; לפי הרמב"ם בספר המצוות (שורש ג'), לאו זה אינו מן המנין, דאינו נוהג לדורות, והגמרא הביאה אותו רק כרמז.
... (cache)
-
סוד הנחש - Hebrejskֳ¡ knihovna kabalistickֳ½ch textֵ¯: כתי' "לתאוה יבקש נפרד" וכתי' "ולא
ולא יבאו לראות כבלע ". ודע והאמן כי הנחש בתחלת בריאתו היה צורך גדול -תקון העולם בהיותו עומד במקומו המיוחד לו בבריאה והוא
... (cache)
-
פרשת לך לך:
... נא) כאשר אמר שם 'כי סקול יסקל' (שמות י"ט, יג), וצוה '
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו' (במדבר ד', כ) כאשר הזהיר שם 'פן יהרסו אל ה' לראות' וגו' (שמות י"ט
... (cache)
-
דברי הכנסת, מספר 131, מתאריך 11/05/2010:
... מתארת גם את פירוק המשכן והרכבתו, והפסוק החותם את הפרשה אומר: "ולא יבאו לראות
כבלע את הקדש ומתו" ג€“ פסוק מאוד מוזר ומאוד תמוה, שפרשני ימי-הביניים ניסו
... (cache)
-
ישיבת ההסדר פתח תקוה - כבוד דֲ´ וקדושתו בירושלים:
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו" (במדבר ד,יט-כ). אנשי בית שמש חטאו חטא הפוך ביחס ללוחמי אבן העזר. בעוד שהשניים חטאו בייחוס כוחות גדולים לארון עצמו זלזלו
... (cache)
-
פירוש לתנ"ך - פרק ד', ספר במדבר בכפשוטו: יט וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו כ
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו כא וידבר יהוה אל
... (cache)
-
במדבר למורה: וצוה
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו... וצוה ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח כאשר אמר שם וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו וגו' והכהני' והעם וגו' והנה
...
-
ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) לאוין ל"ת ריב ריג ריד...: וכתיב שם
ולא יבאו לראות כבלע את הקודש ומתו. והן שתי אזהרות. הראשונה באה להזהיר שלא יגעו בני קהת בידיהם בארון הקודש כשנושאים אותו. אלא ע"י הבדים ישאוהו.
... (cache)
-
אור הרעיון פרקים י-יא: איש איש על עבדתו ואל משאו;
ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו". ואמרו חז"ל (ירושלמי, ביכורים ב:א): "עשו להם דבר של תקנה, שלא יזונו עיניהם מבית קודש הקדשים".
... (cache)
-
more "ולא יבאו לראות כבלע ":
-
ישיבת ההסדר פתח תקוה - כבלע את הקדש: הכתוב מזהיר את בני לוי באזהרה מיוחדת " ולא יבואו לראות כבלע
את הקדש ומתו ". חז"ל הסבירו שהאיסור הזה הוא איסור לבוא להתבונן בארון הברית לפני כאשר הוא גלוי
... (cache)
-
פרשת במדבר - פרשת השבוע: השפת אמת מבאר את הדברים, ומתווה לנו את הדרך לעיסוק בתורה בצורה נכונה וראויה.(פרשת במדבר). שלומי רוזנברג. ולא יבואו לראות כבלע
את הקדש ומתו. (פרשת במדבר)
... (cache)
-
מדרש תנחומא / פרשת ויקהל:
... כהנים גדולים נושאין אותה בקונטסין בפני הארון, ואחר כך נותנין כסוי עור תחש עליו שלא יראו בארון כלום, שנאמר: ולא יבואו לראות כבלע
את הקדש ומתו (במד' ד כ).
... (cache)
-
ילקוט שמעוני - במדבר: הגונב את הקסוה קנאין פוגעין בו, מאי קסוה א"ר יהודה כלי שרת וכן הוא אומר את קשות הנסך, והיכא רמיזא ולא יבואו לראות כבלע
את הקדש ומתו. אמר רב קטינא בשעה שהיו
... (cache)
-
שיעור הדף היומי ליום כ"א אייר תש"ע, מסכת סנהדרין פ"ב: 5 מאי 2010
... דגברא בר קטלא הוא והא גונב הקסוה האמר רב יהודה בכלי שרת עסקינן ורמיזא {במדבר ד-כ} לא יבואו לראות כבלע
את הקדש ומתו והא המקלל את הקוסם הא
... (cache)
-
מרכז ישיבות בני עקיבא - "ודבר הֲ´ היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ": שיטה שניה במפרשים (רד"ק) מקבילה את הביטוי "וישמחו לראות" ל"כי ראו בארון ה' " לאיסור התורני: "ולא יבואו לראות כבלע
את הקדש ומתו" (במדבר ד, כ).
... (cache)
-
more "את הקדש ומתו / ":