קוד: ביאור:דברים יט9 בתנ"ך
סוג: התאמה1
מאת: אראל
אל:
דברים יט8-9: "וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ; כִּי תִשְׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו כָּל הַיָּמִים; וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה
".
הפסוקים נמצאים בפרשת ערי-המקלט. משה כבר הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי; בפרשתנו, משה מצווה על בני ישראל להבדיל עוד שלוש ערים בעבר הירדן המערבי. בפסוקים שלנו נאמר, שאם ה' ייתן לנו את כל הארץ שהבטיח לתת לאבותינו, נצטרך להפריש עוד שלוש ערי מקלט - בסה"כ תשע.
ערי המקלט צריכות להיות מפוזרות באופן אחיד ברחבי ארץ ישראל, כך שאדם שהרג בשגגה בכל מקום בארץ יוכל לברוח לאחת מהן במהירות האפשרית. מכאן אפשר להבין את גודל הארץ המובטחת: עבר הירדן המזרחי הוא שליש מהארץ, עבר הירדן המערבי (מדינת ישראל של היום) הוא שליש נוסף, והצפון (לבנון ומערב סוריה עד נהר פרת) הוא השליש השלישי.
לפי הפסוקים שלנו, גודלה של הארץ שנזכה לכבוש תלוי בקשר שבינינו לבין ה' - רק אם נאהב את ה' ונלך בדרכיו, נזכה לקבל את כל הארץ שה' נשבע לאבותינו. אולם, כמה פרקים לפני כן, נאמר (דברים יא31-32): "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֵת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם,
וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ; וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם
", כלומר, שמירת המצוות תלויה בירושת הארץ - קודם צריך לרשת את הארץ שה' נותן לנו, ורק אחר-כך אפשר לקיים את המצוות (וחז"ל למדו מכאן ש"ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות
")!
אז מה צריך לעשות קודם - לרשת את הארץ או לקיים את המצוות?
מצאנו "פרדוקס" דומה לגבי הסדר שבין חכמה לבין יראת ה' - שמתבטא בכמה פסוקים בספר משלי, וגם בדברי ר' אלעזר בן עזריה (אבות ג יז) "אם אין חכמה אין יראה, אם אין יראה אין חכמה
".
והפתרון הוא, כנראה, שהאדם צריך להתקדם בצורה שבלולית (ספירלית) - להתחיל מטיפה אחת של יראה, להוסיף שתי טיפות של חכמה, לקבל שלוש טיפות של יראה, וכן הלאה.
ייתכן שכך הדבר גם בעניין התורה והארץ: קודם-כל בני ישראל קיבלו את התורה וקיימו חלק ממנה במדבר; בזכות התורה, הם קיבלו חלק מהארץ שהובטחה לאבות - עדיין לא את כולה. משה אמר להם שהם צריכים להשתמש בארץ זו על-מנת לקיים את שאר המצוות שבתורה - המצוות שתלויות בארץ, בהנהגה, במשפט ובמקדש; ואם אכן יעשו זאת, הם יזכו לקבל את שאר הארץ, ויוכלו לקיים את כל המצוות בצורה שלמה יותר.
---
גם בימינו, לאחר שזכינו לקבל שליש מהארץ המובטחת, אנחנו צריכים להשתמש בשליש שקיבלנו כדי לקיים מצוות, ובפרט לקיים את כל המצוות התלויות בארץ ובניהול המדינה. אם נעשה זאת - נזכה לרשת את שאר הארץ, ובפרט את לבנון המאיימת עלינו מצפון. אם לא נעשה זאת - השטחים שקיבלנו עלולים חלילה להישמט מידינו.
מדינת ישראל בימינו ניסתה כבר את כל מה שאפשר לנסות כדי להגיע לחיים שלוים: ניסינו שלום וניסינו מלחמה, ניסינו בריתות וניסינו נסיגות. דבר אחד עדיין לא ניסינו - לקיים מצוות. בואו נעשה ניסיון - נקיים את כל מצוות התורה התלויות בארץ ובמדינה, ואז - "...ירחיב ה' אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך, ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך; כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום, לאהבה את ה' אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים
".
נכתב לראשונה באב ה'תשס"ו.