קוד: ביאור:דברים כו11 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
דברים כו11: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ, אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ
"
בסוף הפרשה המתארת את המצוה להביא ביכורים, יש מצוה לשמוח בכל הטוב שה' נתן לנו.
לשמחה זו ישנה משמעות הלכתית:
1. "ושמחת בכל הטוב - מכאן אמרו: אין קורין מקרא בכורים
אלא בזמן השמחה, מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו. אבל
מהחג ואילך - מביא ואינו קורא
" (רש"י ע"פ
ספרי).
2.
"
ושמחת... בכל הטוב - זה השיר
" (ספרי): מכאן, שכאשר מביאים את הביכורים, יש לשיר שירי שמחה והודיה. ובמשנה מתואר טקס הביכורים, שהיו בו לא רק שירים אלא גם נגינה ותהלוכה מפוארת, "כיצד מעלין את הבכורים?
כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד,
ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים.
ולמשכים היה הממונה אומר: "קומו ונעלה ציון אל ה' אלהינו!"...
והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו.
החליל מכה לפניהם - עד שמגיעים קרוב לירושלים....
החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית...
(הגיע לעזרה)
ודברו הלוים בשיר "ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת איבי לי"
" (משנה ביכורים ג ב-ד).
האם יש מצוה לשמוח? / דוד אקסלרוד.
פסוקים נוספים המצוים על אהבת הגרים / חגי הופר. גר = אדם שעזב את ארצו ועמו ובא לדור בארץ נכריה באופן קבוע (מהגר).
"אשר נתן לך ה' א-להיך, ולביתך. מלמד שאדם מביא בכורים מנכסי אשתו וקורא." (ספרי)
"אתה והלוי - אף הלוי חייב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם.
והגר אשר בקרבך - מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר לאבותינו
" (רש"י).