קוד: מבנה שמות יב בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: אראל
אל:
פרקים יב-יג מתארים את שיאו של המאבק בין ישראל לבין מצרים. במרכז הפרשה, ה' מכה את מצרים במכת בכורות ומוציא את עמו ישראל לחירות. הפרשה כוללת מספר פרשיות.
שמות יב 1-20: ה' מסר למשה ואהרן חוקים בכמה נושאים: החלפת לוח השנה
(פסוק 2), שחיטת קרבן הפסח
(פסוקים 3-7), אכילת בשר הפסח
(פסוקים 8-11), מכת בכורות
(פסוקים 12-13), והשבתת השאור והחמץ מהבתים
(פסוקים 14-20).
שמות יב 21-28: משה אסף את זקני ישראל ומוסר להם את מצוות ה', אבל רק בנושא אחד - שחיטת קרבן הפסח. מדוע?
ראו בביאור על פסוק 21.
שמות יב 29-42: ה' היכה את בכורי מצרים, והמצרים גירשו את בני ישראל. גויים רבים "ערב רב" הצטרפו אז אל בני ישראל
(פסוק 38).
שמות יב 43-50: ה' מסר למשה ואהרן חוקים נוספים הקשורים לאכילת הפסח - חוקים הקשורים למעמדם של ה"ערב רב" שעלו עם בני ישראל.
משמעות פרשה זו מוסברת כאן, סעיף שני וסעיף לפני-אחרון.
שמות יב51 - שמות יג2: ה' ציווה על משה לקדש לו את כל הבכורות בעם ישראל.
שמות יג 3-9: משה מסר לעם את מצוות ה' בעניין איסור חמץ ומצוות אכילת מצה.
משמעות פרשה זו מוסברת כאן.
שמות יג 10-16: משה מסר לעם את מצוות קידוש בכורות.
ההבדלים בין פרשת המצות לבין פרשת הבכורות מוסברים כאן.