ראשי>האתר למקוריות במצוות>מצוות לפי אירוע>סכנה>הסרת מכשול>בריאות>
ראשי>מבנה>סדר נושאים>
ראשי>האתר למקוריות במצוות>מצוות לפי אירוע>טהרה וטומאה>צרעת>

מוות מתחת לעור

קוד: מבנה ויקרא יג בתנ"ך

סוג: מבנה2

מאת: אראל

אל:

סימני הצרעת

דיני הצרעת בתורה כוללים כמה פרטים, שבמבט ראשון אין קשר ביניהם (ויקרא יג 1-17):

משמעות הסימנים

מה הקשר בין כל הפרטים הללו?

נראה שלכל הדינים יש מטרה אחת - לברר האם הכתם הלבן הוא שטחי וחיצוני בלבד, או שהוא מעיד על
נגע פנימי ועמוק יותר:

בכל המקרים הללו, אין הוכחה ודאית שהנגע הוא שטחי/עמוק, אלא רק "ראיה לכאורה" שמתאימה לרוב המקרים; אולם, כמו בכל שאר דיני התורה, " אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ", ולכן מסתמכים על סימנים חיצוניים כדי לשער אם הנגע הוא חיצוני או פנימי.

משמעות דיני האבל

דיני הטומאה קשורים למוות; גם דיני טומאת הצרעת קשורים למוות - מוות של בשר מתחת לעור. האדם טמא כאשר הסימנים החיצוניים מעידים על כך שחלק מבשרו מת ונרקב.

לכן, לאחר שהוחלט שהאדם נגוע, הוא נוהג במנהגי אבל - מתאבל על בשרו שמת ( ויקרא יג45): " וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע - בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים, וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה, וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא ".

ע"פ המשנה (מובאת בתלמוד בבלי מגילה ח:), האבלות מתחילה רק לאחר שהוחלט שהאדם נגוע - " אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פרימה ופריעה ", ובתלמוד שם אמר רבא שהדבר נרמז בפסוק, במילים " אשר בו הנגע " - שהנגע נמצא בתוך גופו.

אבל הבידוד מהחברה - שנזכר בפסוק הבא - ויקרא יג46: " כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא, בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָבוֹ " - מתחיל עוד בימי ההסגר, ורבא הסביר שהדבר נרמז במילים " כל ימי ...", כלומר, הטמא יישב מחוץ למחנה, לא רק בימי הטומאה הוודאית, אלא גם בימי הבדיקה וההסגר.

תגובות