קוד: ביאור:ויקרא יט15 בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל
אל:
ויקרא יט15-16: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל; בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ; אֲנִי ה'
".
בקריאה ראשונה נראה, שהפסוק הראשון פונה אל השופט והפסוק השני פונה לכל אדם. אך חז"ל פירשו את שני הפסוקים בשתי דרכים - גם כמצוות לשופטים וגם כמצוות לאנשים פשוטים. הרעיון מאחורי פירוש זה הוא, שכל אחד מאיתנו נמצא, פעמים רבות בחייו, בעמדה שבה הוא צריך להיות שופט, למשל:
נראה איך אפשר לפרש כל מצווה בפסוקים אלה, גם כמצווה שקשורה לבית המשפט, וגם כמצווה שחלה מחוץ לבית המשפט:
|
|
|
|
|
כמשמעו - אסור לשופט לפסוק פסיקה שקרית שמנוגדת לצדק. |
אל תעשה שום מעשה שיכול לפגוע בזכויותיו של אדם אחר. " | |
|
" |
אל תחזיק בדעות קדומות על עניים... | |
|
" |
... ואל תחזיק בדעות קדומות על עשירים. | |
|
" |
התייחס לכל אדם שאתה לא מכיר באופן שוויוני, בלי דעות קדומות.
" גם כשאדם קובע דעה על אדם אחר - הוא צריך לעשות זאת על-פי כללי הצדק, ולא על-פי הרגש! | |
|
"
" |
לא תגלה סודות על חברך (ראו:
הולך רכיל מגלה סוד); לא תגיד דברים רעים שחברך היה מעדיף להסתיר; לא תגיד דברים שעלולים לגרום לסכסוך בין אנשים.
| |
|
" |
" |