תגובה ל: עשה לך רב - והסתלק מן הספק?! שנכתבה ב08:02:30 03.11.2004
השואל: חז"ל אמרו, שכל אדם צריך לבחור לעצמו רב שהוא מתייעץ איתו בענייני הלכה. רציתי לשאול, האם מותר לי לבחור כרב, כל אדם שקיבל תעודת הסמכה מהרבנות? או שיש רבנים שעדיף שלא לבחור אותם, כי הם עלולים להטעות אותי? אם האפשרות השניה היא הנכונה, רציתי לדעת איך אפשר להיזהר מרבנים כאלה - מה הם הקריטריונים?
[טז אלול ס"ד] ר' זאב: רב גדול בתורה הוא אדם שיודע טוב את הש"ס ואת ההלכה, שיש לו יראת שמים גדולה והוא צבר נסיון במתן תשובות להלכה. לאדם זה נשלחת סייעתא דשמיא ממרום להורות את ההלכה לפונים אליו.
השואל: איך אני יכול לדעת אם הרב יודע את הש"ס ואת ההלכה - האם אני אמור לעשות לו מבחן? והרי כדי לבחון מישהו, חייבים לדעת את החומר יותר טוב ממנו! ואיך אני יכול לדעת לרב יש יראת שמים - האם אני קורא מחשבות?
[ד חשון ס"ה] ר' זאב: קראתי את מכתבך. התשובה הינה פשוטה, יותר לי לפתוח במשל מתחום אחר.
מקובל בציבור להכתיר שחקני ספורט מסויימים שהם נימנים על השורה הראשונה בתחומם בכדורסל או בכדורגל ועוד. האם מישהו שהוא יותר טוב מהם בחן אותם? כיצד נוצרה הילה זו?
התשובה היא פשוטה: אם במשך תקופה לא קצרה אותו שחקן מצטיין, משיג הישגים נאים, מוכיח עליונות והציבור נהנה מכישוריו, הרי שאט אט הוא רוכש את אימון הציבור ואת הערצתו.
להבדיל, כך הם פני הדברים בצדיקי אמת. כאשר לאורך תקופה ארוכה הציבור מכיר באדם מסויים שנוהג למופת, מדקדק במצוות, עונה לשאלות קשות ועמוקות בתורה, מעמיד תלמידים וכל הליכותיו מורות על יראת שמים ויראת חטא, הרי שהוא מתקבל בציבור שומרי התורה כסמכות, כאדם שיש משקל לדבריו ושראוי להתקרב אליו, ללמוד ממנו ולהעריץ אותו.
דברי במכתבי הקודם נאמרו בעיקר מול התופעה שבדורנו קמו "מחוללי נפלאות" וכדומה (שיש ביניהם גם צדיקי אמת!) אולם חלקם לא עברו את המהלך המקובל של גדול בתורה ומדקדק גדול במצוות, אלא צצו מאי שם. ואודות להם יש להסתפק מהי דרגתם האמיתית.
תקוותי שהפעם הובנתי נכון.
השואל: לענ"ד יש הבדל גדול בין ספורט לבין תורה, שכן גם מי שאינו יודע לשחק כדורסל כלל, יודע בדיוק מה המשמעות של "נצחון" במשחק כדורסל, וכך הוא יכול לבחון את שחקני הכדורסל ולראות מי מהם מנצח יותר פעמים.
תודה לדבריך העמוקים. אדגיש מספר נקודות:
1.אם הדיון היה מי גדול ממי? מיהו גדול הדור בה"א הידיעה, הנושא הינו עמוק יותר, אם כי גם כאן מצויה הבחנה ברורה ויודעי דבר מגיעים לכך באופן מוחלט.
2.למעשה, מה שמעניין אותנו הוא מיהם צדיקי אמת ומיהם התלמידי חכמים הגדולים שראוי לדבוק בדרכם, במישור זה הציבור מבחין בנקל, באמת מבחין כל מי שמחפש אותה! יתכן והוא לא ידע להעריך אותה מבחינה כמותית, שהיר בדרך כלל תלמידי החכמים האמיתיים מצניעים את דרכם. אולם בודאי ובודאי שניתן להבחין מיהו גדול אמיתי, ובודאי שהציבור עצמו הבחנתו בהירה ואחידה ואי אפשר להטעותו.
3.יחד עם זאת, כשאלתך, בהחלט מצויים תלמידי חכמים וצדיקים מופלגים שמצליחים להצניע את עצמם ושמעם לא הגיע לאזני הציבור, הם ידועים לתלמידים נאמנים בודדים. וכך הם עובדים אם בוראם בהצנע ובמסירות עליהם נאמר הפסוק "ואת צנועים חכמה".
קראתי את דבריך. לא ברורה לי מגמתך. האם מטרתך להפוך לגדול הדור דמות מסויימת שאין היא נמנית עליהם? פרט נא באומץ, ואדע כיצד להגיב. אציין 2 נקודות:
הגר"א לא טעה ואעפ"כ יש מקום לחסידות וביחוד בימינו. אלו ואלו דברי אלקים חיים, והנושא אינו קשור כלל לנידון שבשאלתך.
השואל:
אין לי כל מטרה להפוך אדם מסויים ל"גדול הדור". אני רק מנסה לטעון, שהשאלה "מיהו רב" או "על מי ראוי לסמוך" היא שאלה קשה ולא-טריביאלית.
1. אין ספק שהשמירה על טהרת ההשקפה והאמונה ועל טוהר המחנה, עמדו לנגד עיניהם של גדולי האומה לאורך כל השנים. שמירה זו, שנבעה מאהבת ה' אמיתית, היא שהיבאה אותנו עד הלום. לולא שמירה זו, מזמן היתה אובדת דרכנו.
2. קשה מאד מאד "לנסוע לאחור במנהרת הזמן" ולברר: מי שרף מה? האם היו אלו מנהיגי העם וגדוליו עצמם או המון העם ש"התלהב" כדרכו ממהלך עיוני ועמוק של גדוליו. גם מחקרים וספרי היסטוריה הם כ"חומר ביד היוצר", כידוע.
3. יחד עם זאת ברור שבדורות שונים קמו קולות מחאה שהתאפיינו ב-2 מוטבים בעיקר:
א.
חדשנות או סטיה מהמקובל מימי קדם,
ב. שיטות השקפה ופילוסופיות הנתונות במחלוקת.
4. אמנם נזהרנו בזמנו גם מקודשי עליון כמו הרמב"ם והרמח"ל, כל אחד בדורו, אולם זהירות זו הצילה את העם מנהיה אחר משיחי שקר שונים ומיצירת אסכולות שאינן תואמות את קו התורה. כאמור, זהירות זו היא אבן פינה בבנים הרוחני של עמנו.
5. באשר לדורנו שבו רבו הקבוצות השונות, שחלקן בונות במה לעצמן, בודאי שזהירות הינה קריטית וחשובה מאים כמוה.
6. ועתה, אינני מבין כלל את מגמתך. גדולי ישראל המוסכמים , וודאי שגדולים הם וישראל אם לא נביאים הם, בני נביאים הם ומסוגלים הם לדעת, לבחון, לחוש ולהכתיר בכתר תורה את גדוליהם.
7. נותרו אלו שהינם גדולים מאד אך בחרו להצטנע; ונותרו, לדעתך כנראה, אלו שמבוקרים כיום אך ברבות השנים והדורות, תוכר צדקתם. ואם כן, המעגל סגור. מה רצונך שנעשה? אנו חיים לאורם של גדולי ישראל האמיתיים וה' אלקינו עמנו.