קרבנות מלחמה וקרבנות מזבח

קוד: קרבנות מלחמה וקרבנות מזבח בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: אראל

אל:

שני פסוקים בספר תהלים מתייחסים לדברים שה' לא רוצה:
מלבד הדמיון הצורני והמילולי בין הפסוקים, נראה שיש ביניהם גם דמיון עקרוני: שניהם, לכאורה, לא מדוייקים!
ייתכן שיהיה לנו קל יותר להבין את הפסוקים אם נסביר אותם יחד. נציע שני הסברים:

1. הקצנה לצורך חינוך

ייתכן שמשמעות המושג "לא רוצה" היא "לא רוצה בעדיפות ראשונה" או "זה לא העיקר בשבילו", כלומר יש דברים חשובים יותר:
המשורר הקצין וכתב שה' "לא רוצה", אולי משום שראה שבני ישראל טועים בסדרי העדיפויות, הופכים את העיקר לטפל ואת הטפל לעיקר, ורצה להדגיש את ההבדל שבין העיקר לטפל:

2. זבח רשעים תועבה

וייתכן שמשמעות המושג "לא רוצה" היא, כפשוטו, "לא רוצה בכלל", אלא שהפסוקים מתייחסים רק לרשעים:
המסקנה המעשית משני הפירושים היא זהה: כשאדם או עם מגיע למסקנה שהוא רשע, הוא צריך קודם-כל לעשות תשובה ולתקן את דרכיו, ורק לאחר מכן להשקיע בקרבנות או בכלי נשק; אם יחליף את הסדר, לא יהיה רצוי לה'.

פסוקים נוספים

נאום דוד

לפני שהרג אותו באבן, אמר דוד לגלית ולכל הצופים (שמואל א יז47): "וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה', כִּי לה' הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ"; לפי חלק מהפירושים (פירוט), הדברים מכוונים לאנשים שמאמינים בה', אלא שהם חושבים שה' מושיע רק באמצעות כלי נשק מעשה ידי אדם; ודוד אומר להם שה' לא מושיע באמצעים אלה. אולם, דוד עצמו השתמש בכלי נשק (קלע ואבן), ואף בחרב:
  • שמואל א יז51: "וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ..."
אם כך, מדוע דוד אמר שה' לא יושיע בחרב ובחנית?

1. לפי הפירוש הראשון, אפשר לפרש שהכוונה היא "א‎מנם החרב והחנית חשובים, אבל הם לא העיקר"; דוד הקצין את הדברים וכתב שה' יושיע "לא בחרב ובחנית" כלל, כי באותה תקופה, הפלשתים התגאו בכך שיש להם כלי נשק ולבני ישראל אין; הם חשבו שאפשר לנצח במלחמה בכוח הנשק בלבד, זה הדבר היחיד שיש לו חשיבות. גם בעם ישראל היו אנשים שחשבו שהנשק הוא העיקר (פירוט). כדי להבהיר להם את סדר העדיפויות הנכון, טען דוד טענה קיצונית ואמר שלחרב ולחנית, כביכול, אין חשיבות כלל, למרות שלמעשה יש להם חשיבות כלשהי.

2. לפי הפירוש השני, הכוונה היא שאכן ה' לא יושיע בחרב ובחנית כלל, אך הפסוק מכוון בפרט לרשעים - לפלשתים, שרצו לשעבד את עם ישראל. לרשעים אכן אסור להחזיק נשק, זו תועבה בדיוק כמו ש"זבח רשעים תועבה", ולכן ה' לא יושיע את הרשעים האוחזים בחרב וחנית. אולם, כשהעם צדיק וירא ה', הוא צריך להחזיק נשק, והנשק יועיל לו.

ה' לא רוצה קרבנות

  • שמואל א טו22: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: הַחֵפֶץ לה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'?! הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים "
  • ישעיהו א11: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'? שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי"
  • ירמיהו ז4: "אֶל תִּבְטְחוּ לָכֶם אַל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה"
  • תהלים מ7: "זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ"

ה' לא מושיע בנשק

  • תהלים לג16-19: "אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ. שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה, וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. "

תגובות