קוד: פסח= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
שמו של חג הפסח נגזר מהשורש
פסח - מה משמעותו של שורש זה? בתנ"ך ישנם מספר פסוקים שבהם מופיע השורש פסח (פרט להופעות כשם החג או הזבח):
וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" ( פירוט)
וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף" ( פירוט)
וַאֲמַרְתֶּם 'זֶבַח פֶּסַח הוּא לה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל'"
וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר 'עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?! אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו!' וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר"
וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר 'הַבַּעַל עֲנֵנוּ', וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה"
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָים, גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" ( פירוט)
וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם ; בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל, וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס; וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ ; וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת". וכן משלי כו7: "
דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים" ( פירוט). וכן ויקרא כא18, דברים טו21, שמואל ב ה6, שמואל ב ט13, ישעיהו לג23, ישעיהו לה6, ירמיהו לא7, מלאכי א8, איוב כט15.
מפרשים רבים פירשו שהשורש פסח עניינו קפיצה ודילוג (ראו אבן שושן בקונקורדנציה, שבי"ל בקונקורדנציה, וכן רש"י ומצודות על שמות יב ועל ישעיהו לא ועוד) . פירוש זה מתאים לרוב המקורות:
אולם ישנם שלושה מקורות שבהם הפירוש הזה פחות מתאים:
המדקדק ר' יונה אבן ג'נאח פירש "
פסח - מעניין הרחמים והחנינה
"
(ספר השורשים) . ומנחם בן סרוק הביא שני פירושים: אחד - "
לשון חמלה
", והשני - לשון דילוג
(
מחברת מנחם) . וכן תרגם אונקלוס בכמה מקורות:
ופסחתי" תרגם "
וְאִיחוּס". וכן במכילתא: "
ופסחתי עליכם - עליכם אני חס, ואיני חס על המצרים".
ופסח" תרגם "
וייחוס".
אשר פסח" תרגם "
די חס".
וכן במקור ו: הפועל
פסוח מקביל לפעלים
גנון ,
הציל ,
המליט .
אולם ישנם מקורות שבהם פירוש זה קשה:
נראה שיש לשלב את שני הפירושים. השורש
פסח אכן מציין דילוג וקפיצה, אבל הפועל
פסח על- אינו מציין שה' דילג על בתי בני ישראל ולא עבר בהם, אלא להיפך - ה' דילג ועבר
דווקא בבתי בני ישראל
(ע"פ הרב קוק, מדבר שור דרוש ט"ז. שמעתי מד"ר אביאל מעודד) ; והוא קרוב אל
פסע .
אכסה ואסתיר".
כל דצריך ייתי ויפסח". אם הכוונה להשתתפות בקרבן הפסח, תמוהים הדברים שכן לא רק גויים (וכל מי שלא נימול) מנועים מלהשתתף עימנו בקרבן, אלא אף יהודי שלא נמנה עליו מראש! אלא הכוונה לפרש: יבא ויחוס, וימצא הגנה ומסתור (ע"פ ד"ר אליהו נתנאל בעלון שבת בשבתו, ה'תשס"ז) , או פשוט: יפסע ויצעד וייכנס לביתנו.
מכאן מובנת המשמעות העמוקה של חג
פסח - החג שבו ה'
פוסח ופוסע אל ביתנו בכבודו ובעצמו כדי להגן עלינו.
כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב". תפסח היא עיר עתיקה על גדות נהר פרת, באיזור שבו הנהר רדוד ומאפשר מעבר בקלות (ראו תפסח בויקיפדיה) : אדם יכול לפסוח (לדלג) מעל הנהר ולעבור אותו. וראו גם: דו משמעותו הניגודית של השורש פסח / אורנה ליברמן. וכן בין תפסח לתפסח - תפסח כמעבר לגאולה, תפסח כמעבר לגלות / אורנה ליברמן.
ואמרתם זבח פסח - שהשם פסח על בתי בני ישראל. אז מה זה פסח על בתי בני ישראל? דילג בין בית אחד של בני ישראל לבית אחר. לא על הבית אלא בתוך הבית. מה המשמעות? ממשיך הרב "אבל הכוונה שהיתה השראת השכינה בבתי ישראל. ופסח ה' והפסיק שלא לשרות בבתי מצרים, כי בבתי ישראל". קודם כל היה פה דבר אחד גדול. שהקב"ה השרה שכינתו בתוך בתי בני ישראל, ולא השרה שכינתו בתוך בתי מצרים. לכן פסח על בתי בני ישראל, דילג מבית אחד של ישראל לבית אחר, השרה את שכינתו, אבל הבתים של המצרים הוא לא השרה את שכינתו. ממשיך הרב "וזהו נס גדול, כי מצרים היא מקום טומאה מאד… וכאן עשה השי"ת לחיבת ישראל דבר גדול, שנגלה בקדושתו במקום ההוא הטמא עד שנקבעה בכל בית מישראל קדושת מזבח להיות ראוי ג"כ להקריב קרבנות, כדחז"ל: "שלשה מזבחות היו לאבותינו, המשקוף ושתי המזוזות"." ( על פסיחה והחמצה / הרב ארי לנדא, אתר מקוה.נט) .
לשורש פסח שתי הוראות שונות משני פעלים שונים: האחד - מובנו לצלוע (פועל גזור־שֵם מן פִּסֵּחַ) והשני - להגן.... לפועל פָּסַח בהקשר של יציאת מצרים נוצרו שתי מסורות פרשניות כבר בתקופה קדומה" ( פסח על שום מה? / האקדמיה ללשון העברית) .
לשון ‘פסח’ מציינת ‘חייס’ לפי ר’ ישמעאל, המורה גם על חמלה (חוס) וגם על הגנה (מחסה), שהם שני צדדי מטבע אחד (ונגזרים משרש אחד לפי מחברת מנחם: ‘חס’), שהרי החס על חברו באמת, יבקש להגן עליו מפני סכנה. וכן יש לפרש המלה ‘פסח’ בכל מקום במקרא לפי הוראות חוס/חסה, כפי שהדגמנו כאן." ( משמעות המילה פסח / יהושע שטיינברג, מכון "ורוממנו") .
פסח הוא חג הגילוי, הטבע מתגלה, האילנות מלבלבים, חיים תוססים פורצים החוצה ומתחדשים. גם טבענו הפנימי מתגלה ביושבנו, כל עם ישראל, לספר ביציאת מצרים. לא רק החכמים – אלא גם התמימים, הרשעים וה'שאינם שואלים'. כולם שיכים אל הסגולה – אל הטבע. טבענו הוא אומה היודעת את השם, כי כך ולכך נוצרנו. הביטוי הראשוני והמכונן לכך היא הפסיחה במצריים. כפי שנתבאר, להקב"ה לא הייתה סיבה לפסוח, אך הוא פסח, ובזה נתגלתה הסגולה הגנוזה בנשמת ישראל, סגולה שנתבררה מיציאת מצרים, מתן תורה, חטא העגל ועד הכניסה לארץ נושבת" ( משמעות השם פסח / הרב יואל מנוביץ', ישיבת הגולן) .