להקדים את ה'

קוד: ביאור:איוב מא3 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אחת הטענות של ה', בויכוח שלו עם איוב, היא:

איוב מא3: "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם? תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם לִי הוּא!"

1. על-פי הפשט, זו שאלה רטורית: האם יש אדם כלשהו שיכול להקדים אותי, לעשות מעשים טובים לפני שאני משלם את שכרו? הרי זה בלתי אפשרי, כי כל מעשה טוב שהאדם עושה משתמש בכלים שה' נתן לו, ה' תמיד "משלם משכורת" מראש... ולכן אין מקום לתלונותיו של איוב על כך שהיה צדיק ולא קיבל שכר: "אף כי אין מי אשר הקדים לעשות צדק עד לא גמלתיו הטובה, כי מי עשה מזוזה לפתחו עד לא נתתי לו בית, וכן הכל, והואיל וכן, שאין למי עלי לגמלו עוד טוב, מכל מקום אשלם עוד גמול בחסדי ..." (מצודות). וכך אמר דוד כשהתנדב לבניית בית המקדש, דברי הימים א כט14: "וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב כָּזֹאת?! כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ".

2. אך אפשר לפרש שזה אתגר מעשי: אדם יכול להקדים את ה'! כשאדם רוצה שה' ייתן לו משהו, הוא יכול מראש להכין את עצמו לקיים מצוות בעזרת הדבר שיקבל, ואז - ה' מתחייב לשלם לו. לדוגמה, אדם שאין לו ילדים תורם כסף לחינוך ילדים: "זה רווק הדר במדינה, ונותן שכר סופרים ומשנים; אמר הקב"ה "עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן לו בן זכר"" (רבי תנחומא, ויקרא רבה כז ב, מדרש תנחומא אמור כב ז), "מי הוא זה שהקדים כבוד לאבותיו ולא נתתי לו בנים?" (רבי תנחומא, מדרש תנחומא קדושים טו),

רבי ירמיה ב"ר אלעזר הביא (ויקרא רבה שם)כמה דוגמאות מהמציאות לשאלה זו; ניתן לפרש את רוב הדוגמאות לפי כל אחד משני הפירושים - כשאלה רטורית או כעצה מעשית:

דרך אחרת להקדים את ה' היא לנדור נדר, כמו שעשה יעקב ודוד:
ודרך שלישית היא, לקיים את המצוה גם לפני שמגיע זמן חיובה, כמו שעשה משה:

תחת כל השמים לי הוא

עד כאן פירשנו את החצי הראשון של הפסוק; כיצד מתקשר החצי השני שלו לעניין?

1. על-פי הפירוש הראשון למעלה (שאלה רטורית), אפשר לפרש "כל מה שנמצא בעולם הוא שלי, מעשה ידיי, ולכן כל המעשים הטובים שבני אדם עושים משתמשים בדברים שאני יצרתי, אף אחד לא הקדים לקיים מצוה לפני שבראתי את העולם".

2. ועל-פי הפירוש השני למעלה (שאלה מעשית), אפשר לדרוש "כל מה שנמצא תחת השמיים, בעולם החומר, הוא שלי, אבל כל מה שמעל השמיים הוא שלכם, 'הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים'. ולכן, כדי להקדים אותי, אתם צריכים לעשות מעשים טובים בלי להשתמש בחומר - עוד לפני שנתתי לכם את הכלים הדרושים!".

3. ויש שפירשו, שהחצי השני מתייחס לשכרו של מי שמקיים מצוות: "הואיל וכן, שאין למי עלי לגמלו עוד טוב, מכל מקום אשלם עוד גמול בחסדי, ואין מי ימחה בידי, כי כל אשר תחת כל השמים שלי הוא, וכולם נכנעים עלי וכאומר הנה גם לך הייתי משיב גמול אם היית צדיק גמור בשלימות רב" (מצודות)

מקורות ופירושים נוספים

מי הקדימני

יש שפירשו, שהמילים מי הקדימני אינן מציינות קדימה בזמן, אלא הקדמת פנים: "מי הקדימני - ומי הוא אשר הקדים פני בהקבלתו לעבדני ולשמור מצותי, ואשלם לו שכרו. תחת כל השמים לי הוא - כל אשר בשמים לי הוא, ובידי לפרוע לו שכרו ופעולתו ומעבדו" (רש"י)

הפסוק בהקשרו

הפסוק נמצא בקטע שבו ה' מדבר על הלוויתן. רוב המפרשים לא התייחסו להקשר ולא הסבירו מה הקשר בין הפסוק לבין הלוויתן; מלבי"ם התייחס: "אחר שהראה לו שזה דבר נגד האלהות מחולל כל שישחית את כל מעשי ידיו הגדולים והעצומים, ולא יתכן שהעושה יגיש חרבו להשחית מה שעשה בכח גדול וביד חזקה, והראה לו דוגמא שני הברואים האדירים אשר הם אות על תקפו של יוצר בראשית, ואיך ישחית הבורא היצורים המעידים על גדלו ויכלתו? משיב פניו לעומת שהתלונן איוב על שברא בריות גדולות ואבירי כח ענקים ואימים, ורוצה שימסור ה' את כל בריותיו האדירים בידו להשחיתם ולהעבירם מן העולם, (שהדבור הזה שא"ל שילך להשחית כל בריה עצומה, היה תשובה על דעתו של איוב וחפצו), כאלו ה' חייב לו איזה חוב, ובעד החוב הזה צריך הוא למסור בידיו כל אשר לו, שהוא יעשה עמהם כחפצו, עז"א מי הקדימני שעשה לי איזה דבר, עד שאני מחויב לשלם לו תחת כל השמים לי הוא, דהיינו שאמסור לידו כל הברואים הגדולים שבראתי תחת כל השמים שכולם הם שלי וקניני, ואמסרם לידו לתשלומי החוב, כאומר איך תעיז פניך לבקש מידי הכרתת יצורי הגדולים המיוחסים לי כדי למלא חפצך, כאילו אני חייב לך איזה דבר או קדמתני ועזרתני בבריאתם. די לך במה שעשיתי לך טובה להמציא אותך מצד החסד הגמור ולא קדמת לי דבר שבעבורו גמלתי אותך חיים חסד, ואיך תבקש שאמסור לחפצך כל אשר לי תחת השמים:" (מלבי"ם).

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות