רום עיניים ורחב לב - ניר רשעים חטאת

קוד: ביאור:משלי כא4 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

משלי כא4: "רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב, נִר רְשָׁעִים חַטָּאת"

הרמת העיניים (מבט מלמעלה על הזולת, גאוה) והרחבת הלב (שאפתנות, תאוה), שתי אלה פועלות כמו ניר (ניקוי השדה מקוצים) - מנקות את ליבם של רשעים מכל מידה טובה, וגורמות להם לחטוא בלי ייסורי מצפון.

/ הרמת העיניים אל השמיים, להתפעל מיפי הבריאה, והרחבת הלב בלימוד תורה חכמה, שתי אלה יפעלו כמו ניר (ניקוי השדה מקוצים), ינקו את ליבם של רשעים מחטאת.

עצות

"בכל המדות, כאשר נחקור לדעת עיקר שרשן, איך להזהר מאיסוריהן וללכת בהן בדרך הישרה, צריך להבין חומר המדה, מהותה, וצורתה" (הראי"ה קוק, מוסר אביך ג ב).

הרי אדם לא נעשה רשע ביום אחד - הרשע "צומח" בתוכו כתוצאה מתכונות אישיות מסויימות. ספר משלי מנתח את התהליך משורשו:

רום עיניים = יהירות, הסתכלות על אנשים "מלמעלה" במבט מתנשא. רחב לב = אופקים רחבים, ידיעות נרחבות בתחומים רבים, או שאיפות גדולות.

רום עיניים ורחב לב = שילוב של גאוה עם ידיעות נרחבות. רוחב-אופקים בפני עצמו הוא דבר טוב, אבל כאשר אדם כזה נעשה גאוותן - רוחב-האופקים שלו מעצים את הגאוה, כי הגאוה שלו כוללת יותר - הוא מתגאה מעל כל הדברים הרבים שהוא יודע.

ניר = ניקוי השדה מקוצים כהכנה לחריש, ובהשאלה: ניקוי הנפש ותיקון המידות כהכנה למחשבות ולמעשים;   ניר רשעים חטאת = שילוב של יהירות והתנשאות עם ידיעות נרחבות בתחומים רבים מכין את ליבם של הרשעים למחשבות רעות המביאות אותם למעשים רעים: "הצירוף של המידות רום עיניים ורחב לב הוא ההכנה הנפשית - הניר - שעושים הרשעים על-מנת לחטוא בקלות".

כל עוד יש באדם טיפת ענוה, הוא מוכן לקבל ביקורת ולהשתפר, וכך אינו מגיע להיות רשע; אבל, כאשר האדם נכשל בגאוה רחבת-אופקים, אין שום סיכוי שהוא יקבל תוכחה; השילוב הזה של תכונות אופי "מנקה" את הנפש שלו מכל שריד של ביקורת, וכך הוא הולך ומתדרדר.

"מי שירים עיניו לעיין במה שאין מחוק האנושי להשיגו, אע"פ שהוא רחב לב ולרחב לבו הוא מוכן לעמוד על חקירות עמוקות, הנה זה העין שממנו הוא ניר הרשעים ברעות וחרישתם, שלא יעיינו תחלה אי זה יובילם אל הדרוש, ואם אפשר להם לעמוד על אמתתו אם לא, והוא חטאת - חסרון, לא יתרון ותוספת במעלת שכל, כאמרו "אל תתחכם יותר, למה תשומם"" (רלב"ג).

הקבלות

רום עיניים ורחב לב

רום עיניים נזכר לרעה בפסוקים נוספים:

גם רוחב לב נזכר לרעה בפסוק נוסף:

ולכן רוב המפרשים פירשו גם כאן שהכוונה לתכונות רעות: "רום עינים - גסות הרוח, ורחב לב - חפץ למלאות תאות לבו" (רש"י).

ניר רשעים חטאת

ישנו פסוק נוסף המדבר על ניר ועל לב, ירמיהו ד3-4: "כִּי כֹה אָמַר ה' לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם: נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים;   הִמֹּלוּ לה' וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם, פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם" (פירוט).  ניר הוא הסרת הקוצים מהשדה, כהכנה לזריעה. הקוצים הם משל לערלת הלב - מידות הנפש הרעות; ומכאן, הניר הוא משל לתיקון מידות-הנפש. ירמיהו אומר לבני יהודה: לפני שאתם מקיימים מצוות ומקריבים קרבנות - נקו את הלב שלכם מהקוצים, המידות הרעות, וקיימו את המצוות בכוונה טהורה.

אולם בפסוק שלנו, הניר מקושר דווקא למידות רעות - רום עיניים ורחב לב; הניר נחשב לחטאת, בדיוק הפוך מבספר ירמיהו!

1. ייתכן שגם בפסוק שלנו הניר הוא דבר טוב, כמו בספר ירמיהו, אלא שהוא מתבצע באמצעים רעים: רום-עיניים ורוחב-לב, גאוה ושאפתנות, גורמים לרשע לנקות את עצמו מחטאים, כי זה "מתחת לכבודו" לחטוא.

2. וייתכן שגם בפסוק שלנו הניר משמעו ניקוי הלב, כמו בספר ירמיהו, אלא שהניקוי הוא לרעה - ניקוי הלב ממידות טובות. רום-עיניים ורוחב-לב, גאוה ותאוה, גורמים לרשע לנקות את עצמו מכל מידה טובה ולהקדיש את עצמו לחטאת: "הרשעים זורעים החטאת על תלמי לבבם, אבל יוכל להיות שלא תגדל הזרע, אם ע"י השכל העיוני או ע"י השכל המעשי;   אבל רום עינים הוא הניר בל יעכב השכל העיוני ע"י שיירא את ה' ישכיל באמתתו, ורחב לבב הוא הניר בל יעכב השכל המעשי, כי תאות הלב תניעהו אל החטאת". כך גם המצוות שהוא מקיים נובעות מכוונה רעה: "שכל כוונתם אינה אלא חיצונית, לשם יוהרא ממש" (רמ"ּד וואלי).

3. וייתכן שגם בפסוק שלנו, כמו בספר ירמיהו, הניר הוא דבר טוב ונעשה באמצעים טובים! רום עיניים יכול להיות גם תכונה טובה:

גם רוחב לב יכול להיות תכונה טובה:

אם כך, אפשר לפרש את כל הפסוק במשמעות טובה: כשהרשע מרים את עיניו לשמיים, ומרחיב את ליבו בדברי תורה, הדבר מנקה את ליבו לחטאת, "האור שבה מחזירו למוטב".

תגובות