משלי ו

1 בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך.
2 נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך.
3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך.
4 אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך.
5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש.

6 לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם.
7 אשר אין-לה קצין שטר ומשל.
8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה.
9 עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך.
10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב.
11 ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן.

12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה.
13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו.
14 תהפכות בלבו חרש רע בכל-עת מדנים ישלח.
15 על-כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא.

16 שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו.
17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי.
18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה.
19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים.

20 נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך.
21 קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך.
22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך.
23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.
24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה.
25 אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה.
26 כי בעד-אשה זונה עד-ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד.

27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה.
28 אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה.
29 כן הבא אל-אשת רעהו לא ינקה כל-הנגע בה.
30 לא-יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב.
31 ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן.
32 נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה.
33 נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה.
34 כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם.
35 לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד.