אסרו חג

קוד: ביאור:תהלים קיח27 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

מדוע היום שאחרי פסח, שבועות וסוכות נקרא "אסרו חג"?

הביטוי "אסרו חג" מופיע בספר תהלים; נקרא את הפסוק כולו:
תהילים קיח27: "אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ"

מדוע החוגגים אומרים לכהנים לקשור את הקרבן בחבלים?

1. הפירוש המקובל הוא - כדי שהכבש לא יברח;

2. לכן נראה לי, שהחוגגים מבקשים כאן בקשה מיוחדת - הם מבקשים מהכהנים שיקשרו את הקרבן אל גופם, בחבל ארוך, כך שיהיה קשור אליהם כאשר הוא עולה על המזבח.

החוגגים עומדים בשער, הם לא יכולים להיכנס אל המזבח (אולי הם טמאים, ואולי מסיבה אחרת - ע' רמב"ם, הלכות ביאת המקדש ז יז-יט); הם היו יכולים לתת את קרבן החג לכהנים וללכת לאכול את סעודת החג עם משפחתם; אבל הם אינם מסתפקים בכך - הם רוצים להיות קשורים אל הקרבן - להרגיש שהם עצמם עולים על המזבח, והקרבן מייצג אותם.

החג בשבילם הוא לא רק זיכרון לאירוע הסטורי רחוק; הם מרגישים את החג על בשרם - "אל ה' ויאר לנו" (כדברי חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"); ולכן חשוב להם להיות קשורים אל קרבן החג כאשר הוא עולה אל ה'.

גם היום שאחרי החג - יום שבו אנחנו נוהגים קצת מנהגי שמחה (הקפות שניות אחרי סוכות, מימונה אחרי פסח, ועוד יום חופש לתלמידים...) - אמור לבטא את ההזדהות שלנו עם החג, והרצון שלנו שהמסרים של החג ישפיעו גם על ימי החול; ולכן ראוי לו השם "אסרו חג".

חג - מקור המילה

המילה "חג" מציינת גם את המועדים וימי השמחה (כמו בלשון ימינו), וגם את הקרבנות (כמו בפסוקנו, וכמו למשל בפסוק מלאכי ב3: "הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶּרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו" ועוד; וגם בלשון חז"ל המילה "חגיגה" משמשת ככינוי לקרבן).

המפרשים נחלקו בשאלה, מהי המשמעות המקורית של המילה "חג":

1. יש אומרים שהמשמעות המקורית היא "קרבן", והמועד נקרא "חג" בהשאלה, משום שמקריבים בו קרבנות רבים;

2. ויש אומרים שהמשמעות המקורית היא "מועד", והקרבן נקרא "חג" בהשאלה, כי רוב האנשים נוהגים להקריב בעיקר במועד.

ע"פ רפאל שחורי, המשמעות המקורית של "חג" היא "הסתובב במעגל"; לפי זה, המועד נקרא "חג" כי הוא מגיע כל שנה באופן מחזורי, או כי במועד נוהגים לרקוד ולהקיף את המזבח; והקרבן שמקריבים במועד נקרא "חג" על שם המועד (כמו פירוש 2).


תגובות