צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי

קוד: ביאור:תהלים סג2 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אדם האוהב את ה' בכל ליבו, כל הצרות והקשיים העוברים עליו גורמים לו להתגעגע אל ה' יותר ויותר:

תהלים סג1: "מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה"

דוד היה במדבר יהודה כשברח מפני שאול. מצדו האחד - מלך ישראל הרודף אחריו ומנסה להרגו; ומצדו השני - המדבר היבש והמעייף. ובתוך כל הצרות -

תהלים סג2: "אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה, אֲשַׁחֲרֶךָּ! צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם"

כאשר הוא מתעורר בבוקר, עם עלות השחר, הוא נזכר קודם כל בה': אלהים, אלי אתה, אשחרך.

הצימאון העיקרי שלו הוא לא למים אלא לה': צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי; וגם כשהוא מרגיש צימאון למים, התחושה מזכירה לו את הצימאון העיקרי שלו: "מתאוה אני לך כצמא אל המים" (מצודות):

תהלים סג3: "כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ, לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ"

הוא מתאוה ומשתוקק לחזור אל משכן ה', ולזכות לחזון שבו יראה את כבוד ה':

"קוטב המזמור, להגיד בו רוב תשוקתו אל הדבקות האלהי, עד שעזב מלזכור כל עניינים החומריים, רק באלהים דבקה נפשו. אלהים, יען אשר אלי אתה, רק אותך אשחר ואדרוש. כמו שצמאה לך נפשי, כן כמה ותאב לך בשרי, שגם החומר שלי מתאווה אל ה', פה... הגם שהוא ארץ ציה, שהבשר מתאוה למים והנפש צמאה למים, ואני איני צמא למים, רק לך אני צמא ונפשי שוקקה. והגם שנפשי חוזה אותך בקודש, כי בחזיון הנפש במחזה השכל והרוח הקודש אחזה גדולתך ושכינתך ברוח ובמחזה, אבל אני צמא ותאב, שכמו שחזיתיך בקודש במחזה הרוח, כן אראה אותך בעין בשר בעירך ובהיכלך... בעיניים, לא רק במחזה ובצפיית הלב" (מלבי"ם).

לעיון נוסף

הפסוקים נאמרו על-ידי דוד שברח מפני שאול, אבל חז"ל פירשו אותו גם על יעקב שברח מפני עשו (בראשית רבה סט א). גם הוא היה במצוקה, וגם הוא היה צמא לקרבת ה', ואכן זכה לחזון אלהי, בראשית כח13: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר 'אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ'".

ומסתבר שהפסוקים מתאימים לכל אדם הנמצא במצב דומה.

שיחר = דרש עם האור הראשון של היום.

נפש = הצד החומרי של החיים.

כמה = צמא כמו פטריה.

"עוזך - על הארון יאמר, וכמו שנאמר וארון עוזך (לקמן קלב), על שהראה בפלשתים עוז כח המקום, כמו שכתוב בשמואל א" (מצודות).


מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

תגובות