ירמיהו עם תושבי הצפון

קוד: ביאור:ירמיהו ח19 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אחד הדברים שהכאיבו במיוחד לנביא ירמיהו היה (ירמיהו ח19): "

הִנֵּה-קוֹל שַׁוְעַת בַּת-עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים;
הַידוָד אֵין בְּצִיּוֹן, אִם-מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ?;
מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם - בְּהַבְלֵי נֵכָר?!
".

מהי אותה "ארץ מרחקים" שהנביא מדבר עליה?

1. ע"פ רש"י, הכוונה לגלות בבל. ירמיהו כבר רואה בעיני רוחו את בני יהודה בגלות, שומע אותם צועקים אל ה', ועונה להם שהגלות באה בגלל פסיליהם והבליהם.

2. ע"פ מלבי"ם, הכוונה לגלות עשרת השבטים. עשרת השבטים קיוו לגאולה, וכשראו שגם יהודה עומדת להיחרב, הם זעקו אל ה', והנביא התווכח עמם על כך.
3. ע"פ רד"ק, הכוונה לארץ שהאויב בא ממנה, וכוונת הפסוק "הנה קול שוועת בת עמי... צועקים מפחד האויב הבא מארץ מרחקים".

4. לכן נראה לי שהכוונה לחבל הארץ המרוחק מירושלים - המחוזות הצפוניים של ארץ ישראל. מחוזות אלה היו הראשונים שסבלו מהאויב, כמו שנאמר בפרק א "מצפון תפתח הרעה", וכן (ח16): "מִדָּן נִשְׁמַע נַחְרַת סוּסָיו". (דן = נחל דן, בצפון, ליד החרמון).

ירמיהו שמע את הזעקות של בני ישראל הסובלים באיזור הצפון, וליבו כאב מתוך הזדהות עמם.

מה משמעות השאלות והתשובות בהמשך הפסוק?

1. ע"פ רד"ק, מלבי"ם ו איתמר כהן, השאלה "ה-ה' אין בציון, אם מלכה אין בה?" היא תלונה של בני ישראל - מדוע ה' לא מציל אותם?; וההמשך "מדוע הכעיסוני בפסיליהם, בהבלי נכר?" היא תשובת הנביא - העונה לשאלה בשאלה.

2. לכן נראה לי יותר פירוש רש"י, שכל אלה הם דברי הנביא, המקונן על כך שבני ישראל לא שבים אל ה': "הרי ה', המלך האמיתי של עם ישראל, נמצא בציון ויכול להושיע אותה, אז מדוע אינם פונים אליו אלא אל הבלי נכר?!"

ירמיהו שומע את תושבי הצפון צועקים; הוא שומע את כל הרעיונות והפתרונות שהם מציעים על-מנת לצאת מ"המצב"; אבל הוא לא שומע שהם מציעים לחזור אל ה'; הוא שומע שהם מציעים רק פתרונות של הבל - "הבלי נכר ". והדבר מגדיל עוד יותר את כאבו של הנביא: לא רק שהם סובלים, הם גם לא שמים לב לכיוון היחיד שיכול לתת להם תקוה - לשוב אל ה' השוכן בציון.

תגובות