קוד: ביאור:מלכים א ו4 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
מלכים א ו4: "וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים
"
1. יש שהסבירו שהחלונות היו לא סימטריים - היה הבדל בין צידם החיצוני לצידם הפנימי: "תנא: שקופין מבפנים ואטומים מבחוץ [ולפי גירסה אחרת: שקופין מבחוץ ואטומים מבפנים] - לא לאורה אני צריך
"
(מנחות
פו ב, ודומה לזה
במדבר רבה טו ב): החלונות היו בנויים באופן שמאפשר מעבר אור מבפנים החוצה, ולא מבחוץ פנימה - בדיוק להיפך מהמקובל בבתי מגורים. הרעיון הוא, שה' אינו צריך לקבל אור מהעולם, הוא רק נותן ומאיר לעולם; בית המקדש לא נבנה כדי לקבל אלא רק כדי לתת.
איך בדיוק נראו החלונות? יש מפרשים שהם היו בצורת פירמידה, צרים מבפנים ורחבים מבחוץ (רש"י); וייתכן שהם היו עשויים מחומר מיוחד שמעביר אור רק בכיוון אחד.
סתומים במחיצה בהירה כזכוכית וכיוצא, להשקיף דרך שם, ועם כי היו סתומים" (מצודות)- כמו חלונות הזכוכית ששמים במטוסים, ובימינו גם באוטובוסים ובמשרדים ממוזגים - חלונות החוצצים בין הפנים לבין החוץ, אך עדיין מאפשרים להשקיף מבפנים החוצה או מבחוץ פנימה. בית המקדש הוא מרחב נפרד וסגור, אך עדיין פתוח לראיה והתבוננות.
לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ, וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ"
וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים, וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ"
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ" (פירוט).
התואר
שקוף הוא מאותו שורש של המילים
השקיף, נשקף, שפירושן
הביט מלמעלה למטה; כך פירש
רש"י על הפסוק: "שקופים
- לשון ראייה ופתיחה והשקפה, פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים, קצרים מבפנים,
שלא כדרך שאר חלונות אחרות העשויות למאור, להראות שאינו צריך לאורה
".
שהמשקופין של חלונות, היינו צר שבחלון היו מבפנים, והרוחב שבחלון מוחזר כלפי חוץ, להוציא אורה לעולם".